יומנו של לוחם

האופטמיות שאני מתרגל לאחרונה מתחיל להציק לחברים שלי חח.

נתפרים בסיור כולם צועקים יאללה יונתן מה עם החילוף וזה ואני כולי בשנטי: נו מה לעשות יש בלאגן בחמל לא נורא שטויות לא כזה רע כאן.. חח

יאללה פוסט חיובי ואל תתעצבנו עלי גם אתם! טוב? טוב.. יאללה נתחיל.

בין החגים קיבלנו מיני רגילה. יעני את יום ראשון שני ושלישי, ורביעי כבר חג עד מוצ"ש. קיצור בכינו הרבה ועכשיו קיבלנו עוד רגילה. אז... אני בבית :) מחמישי עד חמישי :)

קניתי נרגילה הודית. היא יפה ושחורה ומצאתי את הצינור שתמיד רציתי. מ160 ש"ח הורדתי אותו ל120 כי התחלתי לזבל לו את השכל שאני מכיר אותו ושהמשפחה שלו עוברת אצלי במחסום בצבא וזה וזה חח. (תכלס לא בעיה. הסיכויים שלאח שלו יקראו מוחמד זה 99.9 אחוז חח)

אני חושב שסופית התגברתי על האקסית. אין געגועים בכלל. נתן גושן לא גורם לי להזכר בה שזה כבר מעולה. היה איזה קטע שהיא שיקרה לי לפני שבוע וזהו מאותו רגע היא נמחקה מהראש שלי. 

בירה זה אח :) ישבנו בשבת אני אחי חבר ושכנה שלי על בירות והנרגילה. גרעינים וזה היה ממש נחמד.

היום יצאנו איזה שבע חברה לסינמה. הם רצו לראות את הסרט 'בית לחם' כי זה קשור לצבא. טוב שמעו! היה שם קטע של הפס"ד וזריקות אבנים ויריות.. ומישהו שם נפצע וזה כמעט בדיוק כמו שקרה לי. רק שאני לא נפלתי על הריצפה.

כל הסצנה הדם זרם לי בוורידים והייתי מעוצבן. הסרט מראה את מה שקורה אבל מהצד שלהם גם. ימח שמם..

אז היה נחמד ומצחיק כי רוב החברה ירושלמיים. וזה פעם ראשונה שלהם בסינמה והם שרטו אותי מצחוק. הם התלהבו מהריצפה עם האורות וכל שניה שואלים איפה השירותים והולכים אחרי לכל מקום חחח.

אחרי זה הלכנו לשחק סנוקר. היה נחמד לומרות שכיסחו אותי חח.

ואז סודוך (הם לא ידעו מה זה סודוך! אין בירושלים את זה.. חחחח יואא נקרעתי עליהם היום. ועוד הם אומרים שאין כמו ירושלים!) 

זה מזכיר לי את הפוסטים של הבחורות שמשתפות מה שקורה להן בחיים כל הזמן חח.

שווה להעלות תמונות שלי לכאן או להיות אנונימי??