קפיצת ראש

אז נכנסו לפי המסורת היהודית לחודש של סליחות, 

ובכן, אני לא דתייה או מסורתית אלה חילונית גמורה, אבל אם יש מסורת שאני מאמינה בה מאוד זה חודש הסליחות.

טוב מדי שנה לעשות עם עצמך חשבון נפש ולחשוב באמת איפה טעית ואיך ולמה. להתנקות.

יצא לי בזמן האחרון לעשות עם עצמי הרבה 'חושבים' והגעתי עם עצמי למסקנה שעשיתי הרבה דברים שאני מתחרטטת עליהם. 

אלו לא מעשים ספציפיים שאני זוכרת במפורט - זאת לא המטרה פה.

סליחות בין אדם לחברו זה לא הדבר פה.

אכזבתי את ההורים שלי, לא הערכתי מספיק מה שהם נותנים לי. לא הבעתי את ההערכה שמגיעה להם שאני יביע. 

דיברתי הרבה פעמים (לאמא בעיקר) לא בכבוד אפשר לומר.. הכי גרוע שאפשר, יותר גרוע מאשר לדבר אל חברה.

לא הערכתי אותם, זלזלתי בהם. 

זלזלתי בחברים, העברתי יחס די מזלזל ומתנשא.

ישנה חברה במיוחד שאני הרשתי לעצמי יותר מדי לזלזל בה ולהסתכל עליה בזלזול,
שתמיד הייתה תלמידה לא מהמצטיינים בואו נאמר..ולאט לאט ראיתי איך פתאום היא מוציאה 

ציונים יותר גבוהים משלי, ואני היום צריכה להשלים שתי בגרויות והיא בראש שקט עם תעודה מעולה.

יותר מדי דיברתי בין חברות, ריכלויות מיותרות שבדיעבד אני מתחרטת עליהן. 

איכזבתי גם את עצמי באיזשהו מקום, לא נתתי לרצון להוביל אותי אל המטרה, פשוט לא עשיתי עם הרצונות האלה כלום, איכזבתי את עצמי

לא נתתי את כל כולי בדברים שאמורים להיות חשובים לי. הפגנתי יותר מדי חוסר אופי וחולשה.

וגם ביני לבין אלוהים. איכזבתי ללא ספק, כעסתי, איכזבתי את ההורים, הבעתי חוסר הערכה מוחלט למה שיש לי- במקום לומר תודה ולחייך

ולהיות מאושרת משמע אני חיה איך שאני חיה. 

חודש סליחות פירושו אינו רק לבקש סליחה, אלה גם לסלוח. 

להתנקות מרגשות הזעם מהטינה, להתנקות פשוט ככה. 

אין אחד שלא פגע באחר, אין אחד שלא פגעו בו. 

לא להחזיק רגשות רעים בתוכנו שכוללים שמירת טינה וזעם, אלה להוציא ולסלוח.

על זה נאמר - "לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי"