מלחמה ביני לבין עצמי לבין כולם.

היום בבוקר החלטתי לתת לו עוד הזדמנות. כל היום חיכיתי לשיחה, הודעה ממנו ...
התקלחתי , התגלחתי , התאפרתי , התלבשתי ...
"לא היום."
אתה הרי יודע שאתה החולשה שלי , שאתה אהבת חיי...למה לזלזל ככה ???
תלך לאלף עזאזל!!!

פעם שהייתי עצבנית, עצובה או כל סוג של רגש לא רגיל הייתי מתנפלת על סיגריות...
אחת אחרי השנייה ... אבל זה היה פעם.
הפכתי את החדר , חיפשתי בכל מקום אולי אני אמצא בירה או בקבוק קטן של וודקה זולה ... כלום!!
שעה שלמה ישבתי ובכיתי ... בכי פנימי שפשוט באלך להיחנק ...
החשק המטורף הזה לריח של וודקה ... לגימה קטנה לפחות!!
אני לא אוותר...
הפכתי את המטבח ... מצאתי!!!!!!!!!!!
בבקבוק הקטן יש בקושי ל2 כוסות אבל גם זה בסדר...
מי שלא מכור למשהו לא יכול להבין את ההרגשה הזאת...
שמצאתי את הבקבוק רציתי לקפוץ מרוב אושר ... צמרמורת של אושר עברה לי בכל הגוף...משהו מפחיד.
האם יש דרך חזרה ?

אם אלוהים קיים, דבר שאני באמת לא מאמינה בו, הוא יבין שיש גבול להבנה האנושית.

הוא זה שברא את הבלבול הזה, שיש בו עוני, אי-צדק, חמדנות ובדידות. הכוונה שלו היתה מצוינת, אבל התוצאות עלובות.

אם אלוהים קיים, הוא יהיה נדיב כלפי הברואים שרוצים להסתלק מהעולם הזה מוקדם יותר,

והוא יכול אפילו לבקש סליחה על שהכריח אותנו לעבור פה.

פאולו קואלו.

עליות ומורדות.

אני לא חזקה כמו שחשבתי ...