מלחמה ביני לבין עצמי לבין כולם.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מתקשים להבין מהי התנהגות "נורמאלית"

ביתו של הורה המכור לאלכוהול הוא לא בית "נורמאלי". הבית סובב סביב המכור ורוב בני המשפחה חייבים ללמוד לשמור על משפחה יציבה ומתפקדת תחת הנסיבות המיוחדות. ילדים להורים אלכוהוליסטים או מכורים לסמים לא חיים את אותם החיים הרגילים של קבוצת בני גילם. לפיכך, ילדים אלו בצעירותם ומאוחר יותר כבוגרים חייבים לעשות כמיטב יכולתם על מנת ליצור ולשמר "נורמאליות" כלשהי. הם לומדים זאת מצפייה בחברים, מצפייה בטלוויזיה, או שהם פשוט מנחשים כיצד התנהגות "נורמאלית" צריכה להיות.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מתקשים להתחיל ולסיים משימה

בבית המכור חיי היום-יום נקטעים לעתים תכופות בשל התנהגות או מעשים בלתי צפויים של המכור. לדוגמה, המשפחה יכולה להתחיל לשחק במשחק, אבל אז המכור חוזר הביתה וכולם חייב להפסיק לשחק. חייו של הילד רצופים בקטיעות בלתי צפויות ולכן גם בבגרותו, ילד שגדל בבית שכזה מתקשה להתחיל ולהשלים משימה עד סופה.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים לומדים שלשקר זה קל כמו להגיד את האמת

ילד להורה מכור חי בסביבה של שקרים והמצאות, הוא צריך כל זמן לשקר ולהמציא תירוצים להורים ולסביבה. בנוסף, הוא שומע את ההורה ואת בני המשפחה האחרים משקרים באופן קבוע וכך גם הוא לומד לשקר ולהמציא סיפורים כל זמן. השקרים והמצאת הסיפורים הכרחיים כדי לשמור על המשפחה של המכור בשלמות, ולכן הופכים לתכונה טבעית במשפחה. ברגע שהילד רוכש את ההתנהגות הזאת, הוא נוטה להישאר עמה גם כבוגר.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים שופטים את עצמם ללא רחמים

לא משנה מה הילד להורה מכור יעשה, אין ביכולתו לשנות או לתקן את ההורה המכור. הילד יכול לטפל במכור ובבני משפחה אחרים, אך אין ביכולתו לטפל בשורש הבעיה, שהיא ההתמכרות וחוסר התפקוד המשפחתי. הילד יכול להצטיין בבית הספר, בפעילות ספורט כלשהי, הוא יכול לשמור על הבית נקי ולבצע את המטלות הביתיות כראוי, אך עדיין לא משנה מה יעשה, אין ביכולתו לתקן את התמכרות ההורה. לפיכך, הילד מאשים את עצמו על כל דבר רע שקורה במשפחה, ילדים אלו עמוסי רגשות אשמה על דברים שהם מעבר לשליטתם. פרפקציוניזם היא תכונה בולטת מאוד בקרב ילדים אלו.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מתקשים לבלות

לגדול בבית עם הורה מכור זה דבר לא "כייף", ההורה המכור הוא בעצם הילד שיש לדאוג לו ולכן הילד האמיתי לא יודע כיצד להיות ילד וכיצד לבלות ולכייף. לכן כשהילדים הללו גדלים הם עדין לא יודעים כיצד פשוט לבלות וליהנות מהחיים.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מתייחסים לעצמם ברצינות רבה

ילד הגדל לצד הורה מכור חש שיש לו תפקיד רציני מאוד, הוא גדל בתחושה שעומס ואחריות רבה מונחים על הכתפיים שלו, הרגשה שנמשכת גם בבגרותו.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מתקשים ליצור מערכות יחסים אינטימיות

ילד להורה מכור אינו יודע מהם יחסים "נורמאליים" במשפחה, הוא רגיל להתאכזב ולהיפגע מאלה שאמורים לדאוג לו ולא יכול לבטוח באף אחד מבני משפחתו. כך מגיל מאוד צעיר הילד לומד שאנשים אינם אמינים ושלא כדאי להתקשר אליהם, הוא לומד שעליו לסגור את עצמו ולגונן על עצמו מפני פגיעה. אמונה זו ממשיכה גם בבגרותו של הילד ולכן הוא מתקשה ליצור אמון ולבסס מערכות יחסים עם אחרים. בנוסף, הילד גדל בידיעה שהוא צריך לשמור על הסוד המשפחתי לכן גם בבגרותו הוא ממשיך להגן על המשפחה בשמירה על הסוד.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מתקשים להתמודד עם שינויים שאין להם שליטה עליהם

הילד להורה מכור במרבית הזמן חסר שליטה על חייו, אין לו יכולת לצפות מה יקרה מחר והדבר מעורר אצלו חרדה רבה. בשל חוסר השליטה על המציאות כילד, הבוגר להורה מכור משתוקק לשליטה ולוודאות בחייו. הוא צריך תמיד לדעת מה הולך לקרות, מתי ואיך. מאחר ושליטה ותכנון לא מתאפשרים תמיד, אם תכניות משתנות או שמישהו משנה משהו שלא נראה לילד הבוגר, הדבר מציף בו מייד את חוויות ילדותו והוא מגיב באופן שאינו תואם את הסיטואציה.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים זקוקים לאישור ולהכרה מהסביבה באופן תמידי

ילדי אלכוהוליסטים ומכורים מבקשים וזקוקים לאישור ולשבחים באופן קבוע מההורים או מאדם משמעותי אחר. הם גדלו ללא חוקים ובלי יכולת להבין מהן הציפיות מהם. הם גם אף פעם לא יכלו לדעת מה גורם להורה המכור להיות מרוצה מהם. מבלי לדעת מה מצופה מהם, הילדים הבוגרים זקוקים שמישהו יגיד להם מהו הדבר הנכון. הם תמיד הססניים ולא בטוחים בעצמם וזקוקים לאישורים מהסביבה.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מרגישים בדרך כלל שונים מאנשים אחרים

בדומה למאפיינים הקודמים, ילדי מכורים בדרך כלל מבינים מגיל מאוד צעיר שביתם אינו בית רגיל ו"נורמאלי". בדרך כלל הם מבינים שמשהו לא בסדר כשהם מבקרים בבית חברים וצופים בהורים שלהם מבצעים פעולות יומיומיות עם הילדים, כמו הכנת שיעורי בית, הכנת ארוחת ערב וכד'. הצפייה בבית מתפקד יכולה להיות לילד להורה מכור חוויה מטלטלת, מאחר ואינו רגיל לסדר שכזה בביתו. כתוצאה מכך, ילדים אלו גדלים בהרגשה שהם שונים, הרגשה המלווה אותם בבגרותם ובמהלך חייהם.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים מאוד אחראים או מאוד לא אחראים

כפי שנאמר לעיל לילד הבוגר להורה מכור יש צורך תמידי בשליטה, הוא עומד בלוח זמנים ורוצה שהחיים יתנהלו "לפי הסדר". בוגרים אלו בדרך כלל סובלים מחרדות, פרפקציוניזם, הפרעות אכילה ו-OCD. לחילופין, יכולה להיות תוצאה הפוכה, והילד הבוגר להורה מכור יכול להפוך לחיית מסיבות, למכור לסמים או לאלכוהול ולפתח בעיות התמכרותיות אחרות. בוגרים אלו יפתחו חיים דומים מאוד לאלו של הוריהם.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים נאמנים באופן קיצוני אפילו במקרים שאין בהם צורך להביע נאמנות או שהנאמנות אינה מוצדקת

ילדי מכורים רגילים לטפל ולגונן על ההורה המכור, או לצפות במישהו שמטפל ומגונן על ההורה המכור. הם רגילים לשמוע את המשפט: “זה לא אשמתו, הוא היה שיכור", וכך הם מפתחים נאמנות להורה המכור ולא שופטים אותו. בבגרותם, ילדי מכורים ייכנסו לרוב לקשרים עם מכורים אחרים ויהיו נאמנים להם כפי שהיו להורה המכור.

ילדים בוגרים של אלכוהוליסטים הם אימפולסיביים

הם נוטים לפעול בדפוסי התנהגות לא בריאים, הם נוקטים בדפוס מסוים מבלי לבחון אלטרנטיבות פעולה אפשריות אחרות ומבלי לשקול את תוצאות מעשיהם. האימפולסיביות הזאת מובילה לבלבול, תיעוב עצמי ותחושת איבוד שליטה על המציאות, ולאחר מכן הם מבזבזים אנרגיה רבה בניסיון לפצות על הטעויות.

לסיכום, הילד הבוגר להורה מכור מתחיל את חייו בסביבה לא מוגנת ולא יציבה, שלא סיפקה לו את צרכיו הבסיסיים. מאפיינים אלו נראים מרתיעים, אך הם מייצגים פרופיל בלבד ותיאור כללי לתכונות אפשריות מסוימות אצל הילד הבוגר להורה מכור. המאפיינים הללו אינם גזר דין ולא יופיעו בוודאות אצל כל הילדים הבוגרים להורים מכורים. מאפיינים אלו עוזרים לילד הבוגר להורה מכור להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, להבין שהוא לא לבד ושהוא יכול להחלים. בעזרת תרפיה אישית או קבוצתית, הילד הבוגר להורה מכור, יכול לחיות חיים מלאים ובריאים ולקטוע את שרשרת ההתמכרות הבין-דורית.

כל מילה אמת !!! תמיד חשבתי שאני "מיוחדת" , שונה מכולם .... לא !!!

זה מחקר שנעשה בשנות השמונים ואני עדיין המומה מכל מילה ומילה .

- - -
מהכסף האחרון שלי קניתי בקבוק של הביוקר וכבר 3 ימים אני יושבת עליו בלילות.
18 הודעות בווצאפ ואני לא נכנסת. לא אשקר , מסקרן אותי לדעת מי "דואג" לי כל כך ...
המשקל עולה ועולה ולי לא אכפת . (בולשיט)

נפרדתי ממנו. אובר נחמדות שלו הורידה לי ממנו לגמרי.
אין לי חשק עליו אפילו בתור יזיז. 

 עד מתי ?  תקחי את עצמך בידיים !!!