שאלה מהותית בכל סוגי הספורט: האם עדיף להיות זה שמוביל, שמושך את אלה שאחריו, ועוזר להם להשתפר, או שעדיף להיות קצת מאחור ולנסות להגיע לאותו אחד שמושך מקדימה?

אין כאן באמת התלבטות. תמיד טוב שיש מישהו חזק ממך שימשוך אותך ויתן לך איזשהי מטרה להגיע אליך, ידרבן אותך, ויגרום לך להזיע ולרדוף אחריו. לי יש את דורי.

דורי נמצא במצב קצת בעייתי כרגע. הוא הרוכב החזק ביותר בקבוצה ואין לו את הדורי הפרטי שלו, שימשוך וישאיר ענני אבק ומוטיבציה. הוא עובד עם תוכנית אימונים מותאמת אישית והוא דווקא מצליח להמשיך במגמת שיפור, אבל זה לא פשוט.

כשאני מגיע לאימוני הערב של יום שלישי, מדי פעם אני מצוות יחד עם דורי ואני מבלה את השעה הקשה של האימון עם מקסימום דפיקות לב. בימי רביעי דורי לא נמצא אז אני מוביל רוכבים אחרים ונותן להם להתאמץ. אני יכול להגיע כרגע רק לאימון ערב אחד בשבוע והבחירה ברורה - אני צריך להגיע בימי שלישי. אבל בימי רביעי יש מנגו.

ימי רביעי איט איז.

(לא, סתם, אלה היו כמה שבועות של אילוצים מהעבודה. אני אחזור לימי שלישי ואחרחר לי אחרי דורי).