טוב אז... הפכתי את הבלוג בינתיים ללא פרטי אבל העברתי את כל הפוסטים לטיוטה.

הימים סתם עוברים- התחלתי לעבוד. חשבתי שאני אתחיל לעבוד וארזה, מסתבר שעבודה בחנות זו לא פעילות גופנית מספיק אינטנסיבית, ולא ממש עושה משהו במיוחד אם אני דואגת לאכול כל 3 שעות(+-).

האמת היא שאני מוציאה גם מלא כסף על אוכל. אני לוקחת סנדוויצ׳ים ופירות מהבית, אבל בערך כל יום אני קונה קפה(יש ימים שאפילו פעמיים ביום.)

לפעמים אין ממש אנשים בחנות ונהיה ממש משעמם, אז לפחות עדיף נראה לי לשתות קפה עם איזשהו מאפה קטן,כדי להעביר את הזמן.

מצד אחד בא לי להגיד לא נורא אבל מצד שני זה מבאס שהכל יקר.

גם היום בבוקר הייתי בבית קפה. לא עבדתי היום, ולא רציתי להיות בבית כי אבא שלי עיצבן אותי ממש. פשוט רציתי להתאוורר.

לא הכי רציתי לשבת בבית קפה ואני לא אגיד שנהנתי הכי בעולם. אבל כן היה נחמד כזה. אבל שוב זה עוד כסף שמתבזבז.

וגם עוד דבר זה שאני נהייתי ממש בטטה. פעם הייתי נוסעת לתל אביב ומסתובבת, הייתי הולכת מלא ברגל ועל הדרך גם יושבת ושותה קפה.

אבל היום הספורט היחיד שעשיתי היה ללכת למרכז המסחרי לקנות לאח שלי מתנה, לחזור רגע לבית שלי וללכת לבית קפה השכונתי.

ממש ׳׳ספורט׳׳.

וגם עליתי מלא במשקל, אני יודעת את זה. וזה די מבאס כשאני הולכת לקנות בגדים וכבר לא ממש יכולה ללכת עם מכנסיים קצרים(לפחות עכשיו חורף.)

הדבר היחיד הטוב בזה זה שבגלל שהשמנתי גדלו הציצים ואני עכשיו מידת חזייה c(בחיים לא הייתי במידה הזאת.)

חשבתי להרשם לאישזהו חוג התעמלות בסטודיו שקרוב יחסית לבית שלי והמחירים בו לא בשמיים.

נראה לי שאלך לשיעור ניסיון ואראה אם אמשיך. גם יש שם שיעורי ריקוד ואני אוהבת לרקוד, בכלל כל פעם שיש מוזיקה פשוט בא לי להתחיל לרקוד ולהשתולל אבל פאדיחה לעשות את זה במקום ציבורי.

גם היום הגעתי למסקנה העצובה שאני זאב בודד. יש לי חברות/ידידים אבל לא כאלה שאני נפגשת איתם כל שבוע ומדברת איתם כל רגע בטלפון. גם השבוע ממש התאכזבתי מחברה שניסיתי לקבוע איתה ואמרה כן ואז פשוט נעלמה, התקשרה יום אחרי זה ואז לא ענתה. קצת מוזר הייתי אומרת. וכשזה חד צדדי זה מחרפן אותי אז מעדיפה כבר לעשות פשוט דברים לבד.

כן אני פשוט בחורה שעושה דברים לבד. נוסעת לבד להסתובב בתל אביב. יושבת לבד בבית קפה. יוצאת לרקוד לבד.

זה לא שאני חסרת ביטחון עצמי. אני לא. וגם רוב הזמן אני לא מרחמת על עצמי.

  אבל פשוט לא מצאתי אנשים שהם ממש כמוני. תמיד זה אנשים שסבבה לי לדבר איתם והכל, להפגש פעם ב, אבל עוד לא הכרתי חברה שהייתה בינינו ממש כימיה טובה. (אולי רק כשהייתי קטנה היו לי חברות כאלה אבל לא שמרתי איתן על קשר.)

היכרתי דווקא מישהי מהעבודה די חמודה, אבל היא בדיוק עוזבת.

עד כאן להיום....

תגיבו!