התקשרתי אליו כמה חודשים אחרי הפרידה,
לא דיברנו מאז, ורציתי לדעת לשלומו
שאלתי איך הולך עם החדשה, והוא אמר לי שממש טוב,
אני לא יכולה להגיד שלא הייתה לי צביטה בלב,
וזה לא שאני מקנאה, נהפוכו, טוב לי שטוב לו
אחריי הכל אני זו שבחרה לסיים את הקשר
העניין הוא שלא הסתדרתי איתה, ומעטים הם האנשים שאני לא מסדרת איתם,
אבל שמחתי בשבילו,
אולי הפריע לי ממש ממש קצת, שהוא החליף אותי כה בקלות..
השיחה הייתה קצת יבשה,
הוא המשיך הלאה,
עושה רושם שלא נפגע מזה שעזבתי,
ואולי באמת לא נפגע..
כשחשבתי על לעזוב ידעתי שזה כרוך בפרידה,
לא יכולתי להשאר יותר, ועזבתי.
אין לי משהו רע להגיד עליו,
הוא תמיד כיבד אותי והתייחס אליי כל כך טוב
וגם הפרידה הייתה בנימה טובה..
אני לא הראשונה שלו, ויהיו עוד הרבה אחריי.
בדרך הבייתה חשבתי על זה קצת,
והבנתי שזו הייתה סגירת מעגל,
כי ידעתי שטוב לי עכשיו איפה שאני נמצאת,
אומנם זו הייתה מערכת יחסים טובה, אבל המעטפת שלה פגעה בי,
ולא הייתה ברירה אלא לעזוב.
אני שלמה עם זה לגמריי,
אולי אני אפילו לא מתגעגעת בכלל,
וטוב לי עכשיו, בכל מקום, בכל מובן,
והלכתי הבייתה וחשבתי לי קצת,
שאני מאושרת עכשיו,
ואני נמצאת במקום אליו שאפתי להגיע,
וחייכתי.
(אקס קצינת קישור, על המג"ד שלי)