לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Pandora Box


my deepest scars

Avatarכינוי:  Hermess

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

עד מתי?


 

החיילת שלי עושה קצת בעיות..

לא משהו שכולנו לא עברנו כג'ובניקים,

פשוט יש אנשים שלוקחים את זה רחוק יותר..

 

היא הכריזה שהיא רוצה לראות קב"ן,

בסדר, לא התרגשנו,

ירדה מזה.

 

אחרי חודשיים היא החליטה שהיא רוצה לצאת מהיחידה

הערת ביניים: יש לה את התנאים הכי טובים בצה"ל, לבוא ב9.30 לצאת פעמיים בשבוע לעבודה ב2, שאר הימים ב16.00-16.30 גג, שמירה אחת בחודש, שבת פעם לכמה חודשים, 15 ימי חופש בשנה עוד 38 ימי מיוחדת, ו10 ימי ד' שהיא מנצלת את כולם, אני לא מחזירה אותה אחרי הפניות לבסיס ועוד ועוד)

ובנוסף לכל זה אני אפילו לא עושה לה כאב ראש עם העבודה ועושה את רוב הדברים לבד בלי לחפור לה

(בחיי שאני המפקדת הכי טובה בעולם)

אבל היא החליטה שבא לה לעבור לבסיס מרכזי קרוב לבית שלה, שעה וחצי נסיעה לא מתאים לה,

ואני פזמוזאורוס עייפה, כבר אין לי כח לבלבולי מוח האלו,

ומעסתי מלהסביר לה שהיא חיה בלה לה לנד והיא לא מבינה ולא מעריכה..

 

מפה לשם הכנסנו אותה למפקדת שלי שתדבר איתה,

המפקדת שלי יצאה לה על החיים בערך (היא פחות נחמדה ממני)

והיא אמרה נחרצות "היא רוצה קב"ן?? שתראה קב"ן! תקבעי לה כבר השבוע תור לקב"ן"

 

החיילת שלי הלכה לקב"ן,

הקב"ן אמר לה "תיהי חזקה מתוקה, אם את צריכה לדבר מידי פעם אני אהיה פה"

 

עדכנתי את המפקדת שלי

היא הייתה מופתעת שהיא הלכה לקב"ן.

היא לא כ"כ איתנו , זה ידוע.

 

לא, היא בכלל לא איתנו.

 

אין לי כח. אני עייפה מהמערכת הצבאית.

הציעו לי לחתום עוד חודשיים כי יש פער בקצינה,

אני בגדול לא נגד, התנאים דיי טובים מבחינת שעות ומשכורת סבבה (בוא נגיד שבאזרחות אני לא עושה יותר)

אבל עושים לי כל כך הרבה כאב ראש בדברים הכי הכי קטנים שאין לי כבר כח.

 

 

מפקדת: "את שומעת, בטבלה הזאת תמחקי את כל האנשים עם הXYZ פרמטרים"

אני : "מחקתי"

**אחרי יום**

מפקדת: "איפה כל האנשים עם הXYZ פרמטרים"

אני : "מחקתי אותם כי ביקשת"

מפקדת: "אהה לא, תחזירי אותם.. "

עצבני תנסו להכפיל את זה בסדר גודל של 20 קבצים עם 4 גליונות כל קובץ.

 

 

עד מתי?

נכתב על ידי Hermess , 19/11/2013 19:28   בקטגוריות צבא, שחרור קיטור  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



להיות אישה זה לא קל


 

 

 

עכשיו עזבו תקטע של המחזור וההריונות וכל זה, מילא. פעם בחודש, 3 פעמים בחיים.

 

 

להיות אישה זה לא קל,

 

במיוחד אישה במזל תאומים,

 

יש לי גלי התלהבות\דאונים קשים שמתחלפים במצמוץ עין,

 

 

אז היה לי משעמם (דאון) אז החלטתי לעשות משהו עם החיים שלי

החלטתי שאני רוצה לטייל בארץ -שזה היה חלום שלי מאז ומעולם לעשות את שביל ישראל (התלהבות),

אני לא יודעת איך להתחיל, ממה, מאיפה, איך,מתי, מה לקחת, אוףף (דאון)

טוב אני אתחיל בלקנות סנדלי שורש

יישש סנדלי שורש!! (התלהבות)

סנדלי שורש לגברים זה סקסי, זה ישראלי, אני אוהבת סנדלי שורש,

למרות שפעם חשבתי שזה ממש מכוער, אני שהאהבה הזו נרכשת בבה"ד1,

מנסה לשכנע את חברשלי לקנות סנדלי שורש, הוא לא בקטע (הוא לא עבר בהד1) (דאון)

איפה מטיילים? 

לקנות ספר על שביל ישראל? (התלהבות)

*מחפשת בגוגל* סעמק הוא עולה 200 שקל (דאון)

רואה תמונות של חברים בפייסבוק שמטיילים במקומות מגניבים

אני גם רוצה!! (התלהבות)

למה חברשלי סוגר כל כך הרבה כוסעמק עם מי אני אמורה לטייל?! (דאון)

 

 

 

 

 

 

קשה להיות אישה. קשה.

נכתב על ידי Hermess , 22/6/2013 15:35   בקטגוריות ישראל, קום והתהלך בארץ, רגשות, אופטימי, פסימי, שחרור קיטור, חופש  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אם משהו יכול להוציא אותי מדעתי


 

 

זה אי סדר.

 

אני שונאת כשלא מסודר.

 

עכשיו אני רוצה לחדד, 

לא אכפת לי אם אני באה לבית של חבר ולא מסודר שם - זה ממש לא מעניין אותי.

לפעמים אפילו לא אכפת לי כשיש כלים אצלינו בכיור (במידה סבירה)

(נגיד כתמים על הרצפה קשה לי עם זה ממש)

יש לי איזו שריטה של פרפקציוניזם ונקיון(אמא והחינוך הסובייטי שלה)

 

אבל הכי הכי הכי הכי הכי מעצבן אותי

כשההורים יושבים אצלי בחדר ומשאירים דברים על השולחן (בעיקר אבא ששותה וכללללל הזמן משאיר את הכוסות הריקות פה!!!)

כשאמא רושמת על דפים אקראים שהיא מוצאת על השולחן,

כשהם לוקחים את המצלמות\כבלים\שאר חפצים מהארון ומשאירים אותם על השולחן

 

ואחד השיאים אם לא הההההה-כשלוקחים עט מהשולחן (לעיתים הם גם נסחפים ועושים את זה עם הפיילוט 0.4) רושמים איתו (חוזרים לרשימות של אמא שכותבת לי רישומים על דפים שאני צריכה!!!) , ואזזזזז הם בכלל לא סוגרים אותו!!!! הרי למה??? זה מגוחך לסגור עטים!!!!

 

ויודעים מה יותר שיא מזה???? כשהעט הפתוח נוגע באיזה גליל נייר טואלט או דף אחר שיש על השולחן וכלללל הנייר טואלט\דף מתכתם בדיו

 

 

* לנשום עמוק *

 

 

גם ככה החדר שלי לא כזה גדול. וזה לא שזה המחשב היחיד בבית, אבל הם פשוט כל כך אוהבים לשבת פה.

 

לפעמים אני באה לישון בחדר, ואני פשוט חצי שעה נאבקת איתם שיצאו קיבינימאט מהחדר

 

כבר עליתי על שיטות שאני שמה את כל הכוסות על השידה של אבא בחדר שלהם,

את הניירות של אמא אני מחביאה\זורקת

וכל חפץ לא מוכר (לפטופ ותיקים למינהם) אני פשוט שמה באמצע המסדרון.

לפעמים כשיש לי כח, אני הולכת ומתנחלת אצלם בחדר (יש טלוויזיה אבל אין יותר מידי מה לעשות) ואז כשהם באים לישון, אני עושה להם דווקא ולא קמה -שירגישו קצת מה זה.

 

 

מזל שלאחי יש מחשב משלו... אחרת זה כבר היה רצח עם.

נכתב על ידי Hermess , 20/6/2013 22:34   בקטגוריות שחרור קיטור  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
20,964

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHermess אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Hermess ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)