הנושא החם, בדרך כזו או אחרת הצליח לתפוס את תשומת ליבי, בעיקר משום שבדיוק היום העליתי זכרונות רעים, ואפילו כמה דמעות, מהתקופה שאפרט עליה בעוד כמה רגעים.
לפני הכל אני חייבת להדגיש שכנראה שהמחנכת שלי צדקה כשאמרה לי שאסור להשאיר דברים פתוחים, שחייב לדבר על זה עם מישהו,אין עליה בעולם!
אני חושבת שבדיוק ברגע זה מגיעה ההזדמנות שלי לשים את הקלפים על השולחן ולהיפטר אחת ולתמיד מהאבן שנמצאת אצלי בלב,מסרבת לרדת , ואף עולה פעמים רבות ביומיום שלי.
שלא תבינו לא נכון. זו היא לא תסבוכת קשה. זו היא חוויה רגילה של אהבה ראשונה של נערה מתבגרת תמימה שמאמינה ושרוצה להאמין שדבר כזה לא יקרה שוב!
אז הכל התחיל במבטים מתחלפים. לעולם לא ראיתי אותו בבית הספר, והוא לעולם לא ראה אותי. ממש אהבה ממבט ראשון! אז זהו, שלא ממש.
מאותו יום לא הפסקתי לדבר על כמה שהוא נראה טוב, כנראה שזה קצת מאס על החברות שלי והן ניסו לשכנע אותי לשלוח לו בקשת חברות בפייסבוק-מקום גרוע להיות בו, לכן עזבתי לפני חודש (;.
ואני, כל כך מלאת אגו, אך כנראה גם כל כך שבויה בקסמיו שלחתי לו לאחר כמה ימים בקשה, כפי שהציעו לי החברות אך לא תכננתי לעשות דבר מעבר (אגו). 
לא לקח הרבה זמן עד שפגשתי בו בפעם השנייה בבית הספר, ההתרגשות הייתה בשיאה, כמו בראשונה. באותו יום ממש, שמחתי לגלות הודעה מפתיעה שדי רמזה שאולי גם הוא לא היה אדיש למבט שלי, אליי.
זה התחיל בשיחות יומיומיות קבועות שנמשכו מעל שעה ולפעמים מעל שעתיים ויותר, זה נמשך בשיחות טלפון ארוכות לתוך הלילה, והשיא היה כאשר הוא היה מעט שיכור ואמר לי שהוא אוהב אותי. אף פעם לא הייתי ילדה של אהבה, וזאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי כך, בקיצור אהבה ראשונה. היינו יושבים הרבה בבית הספר, הייתי מתרגשת ממנו כל כך, רציתי לנצל כל דקה איתו ולכן הייתי מאחרת לשיעורים כדי להמשיך להיות איתו. אלא שמאז עבר כבר חודש... חודשיים... שלושה חודשים בהם כבר הבנתי שעבורו, הדיבור בינינו הוא לא יותר מדיבור של ידידים.
הוא כבר דיבר על בנות אחרות, ודאג שהסכין שתקע בגבי תגיע טיפה ללב והתחיל להשתמש בי כיועצת זוגית שלו. ולא יכולתי לומר לו מה אני מרגישה , הייתי תמימה ומלאת אגו. חשבתי שמה שהוא עושה בסדר, שמותר לו. לא הבנתי שעצם זה שנפגעתי כבר הופך את המעשה שהוא עשה ללא בסדר.
באיזה שהוא שלב, הוא כנראה הבין שאני רואה בו יותר מידיד, למרות שהבנתי שזה לא הדדי, ולכן הוא דאג לספר לי שהוא וילדה אחרת, שיש לציין שהיה רודף אחריה ומתייעץ איתי לגביה, התנשקו. נפגעתי, מאוד נפגעתי . אבל זה לא היה השיא.
בכל התקופה הזאת המשכנו לדבר, "ידידים הכי טובים", מה שנקרא, "ידידי נפש". במקביל דיברתי גם עם ילד שמאוד רצה אותי אבל תמיד הייתי אומרת לו שיש לי מישהו אחר, ושזה מסובך... כמובן שהתכוונתי לילד ראשון .
ואז הבנתי שאין לי בשביל מה לחכות לו, שיש לו מישהי אחרת . החלטתי שגם אני אמשיך בדרכי ולכן הסכמתי לבסוף לצאת עם השני, ישבנו מחוץ לבית של חברה משותפת. החלטה חכמה לא? לא !
השתמשתי בו כדי לא להרגיש דחויה מהראשון, כדי להרגיש נאהבת, ולא להרגיש את ההרגשה של אדם שאוהב יותר מדי מבלי לקבל את אותה מידת האהבה, או בכלל אהבה כלשהי, בחזרה. 
אבל חתכתי ממנו באותו ערב כדי להיפגש עם הראשון, חשוב להדגיש שהקודמת שרדף אחריה, חתכה ממנו כבר. הוא קיווה שאני אהיה עם חברות שלי ולא לבדי, כי שנינו ביחד, לבד, מראה על משהו מעבר לידידות.
באותו היום התחלתי כבר להבין שהוא לא מעוניין ביותר מידידות, התחלתי להפנים. אבל זה לא מנע ממני מלהמשיך לדבר איתו על בסיס יומי.
באותם ימים הוא לפתע החליט שהוא רוצה שנשב לבד ובשיא תמימותי וטיפשותי הסכמתי, הלכתי אחריו ממש כמו עיוורת. הרגשתי הבובה שלו , הוא רק היה צריך למשוך בחוט והייתי מבצעת כל פעולה שהוא רק רצה.
ואז הוא ניסה לנשק אותי, אני חייבת לציין שעד אותה תקופה לא התנשקתי ... אף פעם ! ובפעם הראשונה הייתי גאה בעצמי שאמרתי לו "לא" .
הסברתי לו שהוא עדיין רוצה את הקודמת, כי הוא ממשיך לדבר עליה. הוא טען שהוא רק רצה שאני אקנא, אולי האמנתי לו ואולי לא.. למען האמת אני לא כל כך זוכרת. מה שאני כן זוכרת זה שעדיין סירבתי לתת לו לנשק אותי גם בפעם השנייה שהוא ניסה. במשך יומיים אחרי המקרה לא דיברנו בכלל!
עברו יומיים מאז המקרה והוא ראה אותי בשכונה שלו ואמר לי שהוא רוצה שנדבר. אז נכון שבפעם הראשונה סירבתי,אבל עדיין נשארתי הבובה שלו והלכתי אחריו. עברה דקה בדיוק בה דיברנו, ואפילו לא על מה שקרה, והוא כבר ניסה בפעם השלישית לנשק אותי, הפעם הסכמתי. וזאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי .
בימים שאחרי המשכנו לדבר, והפעם לא פחדנו לדבר על מה שהיה והוא נתן לי רושם שאולי הפעם זה אמיתי, אולי הוא באמת מרגיש אלי משהו !
אז הצעתי לו לבוא אלי, מבלי לומר לאמא ואבא שלי בגלל הפחד מהתגובה שלהם.
הוא הגיע, ומהר מאוד נכנס לחדר שלי נשכב על המיטה ואמר לי לבוא, שנינו "נחנו" כאשר הוא עם הראש על הכרית ואני עם הראש עליו והוא מחבק אותי.
נשמע רומנטי? אז זהו שלא. לאט לאט הוא העביר את ידו מתחת לחולצה שלי ליטף את הגב והעביר את היד על פס החזייה כמנסה לתפוס את הזמן המושלם לפתוח אותה. אז קמתי מהמיטה, יצאתי מהחדר וישבתי במטבח. הוא בא אחריי ושאל אם אני עצבנית, אמרתי לו שלא (אני בובה, אתם זוכרים? מאוהבת , תמימה , עיוורת). הוא רצה לאכול אז הכנתי לו כל מה שהוא רק רצה, תוך כדי אנחנו ממשיכים להתנשק כאילו לא קרה כלום.
הדובדבן שבקצפת היה כשאבא שלי נכנס. הוא מעולם לא ראה מישהו שהכנסתי לבית, אף אחד לא ראה, כי זה מעולם לא קרה. הוא היה עצבני אבל לא הראה את זה יותר מדי וניסה להישאר פחות או יותר רגוע. למעשה, הבנתי את העצבים שלו. נאלצתי לשקר לו ולומר שהוא בא רק לקחת את הכרטיסייה של האוטובוס שהוא הביא לי.