אני באמת מנסה להאמין בזה. אני לא יודעת מה עובר עלי. יום אחד אני מאושרת ויום אחר אני לא רוצ לזוז מהמיטה שלי. דברים קטנים יכולים להרוס לי את מצב הרוח בשניות. אני מרגישה כלכך חלשה. הדבר היחידי שנשר לי לעשו זה להאמין. 

אני זוכרת איך שעברתי בחצר שליד הבניין הישן שלי. בדיוק חזרתי עם אמא שלי מהבית של סבתא. אנחנו הלכנו ודיברנו, ואז לפתע ראינו עיניים צהובות וזוהרות מביטות ממתחת לאחת המכוניות. אמא שלי כבר סיפרה לי לפני זה שהיא ראתה חתולה מאוד יפה מסתובבת ליד הבלוק. החתולה יללה בשקט ואני התקרבתי למכונית ולקחתי אותה בידים. היא מדהימה, פרסית אפורה. לקחנו אותה אלינו הביתה, שם שיקמנו אותה, אחרי מספר טיפולים אצל הוטירינר היא נהפה להיות חתולה בריאה ומדהימה, בת 4 שנים. 3 שנים אצלינו ואף אחד לא יעז לקחת אותה מאיתנו. החתולה הזאת הפכה להיות חלק נוסף מהמשפחה.