אני מרגישה אהובה

אבל תוך כדאי לבד

יש לי עם מי לדבר

אבל אני מפחדת 

מתבאסים אם נגיד אני רוצה לשבת ליד מישהו אחר באוטובוס

ובאים ומדברים איתי.

אני בחיים לא אתרגל לזה,

אפילו שזה ככה כבר 3 שנים בערך.

אני שוט לא מצליחה להבין איך זה הגיוני.

מה יש לאהוב בי?

ואיך זה שאוהבים אותי, כשאני לא אוהבת את עצמי?  

תכננתי. 

אבל מסתבר שהנהג הדפוק החליט אפיו לא להכנס לאיזור שלי ולהוריד אותי 40 דקות הליכה מהבית שלי. כיף, נכון? 
"אני מאחר" הוא המר וזרק אותי מההסעה.

ואם יודעים, זה היה הקש ששבר את גב הגמל. פשוט הלכתי ברחוב ובכיתי, לא בגלל הנהג המפגר אלה בגלל כל היום הזה, השבוע, החודש...

אני לא מרגישה טוב.