.You're not alone.You're just having some idiotic dream.

סתם הספר קרץ לי ממדף המבצעים בסטימצקי ועפתי עליו,

מריצה בראשי סצנות על אהבה שהייתה ואיננה עוד,

מריצה בראשי את הסצנות של אמיר ופילי נהנים מהדברים הקטנים בחיים

מהאהבות הקטנות

מהרגעים הקטנים

מזכירה לעצמי חוויות ונשכחות שהיו עד לפני רגע ועכשיו הם אינם כי הם נקטעו באיבם על משחק של אגו.

אני מתחילה לפתח חרדה

כמעט באובססיביות כלפיי המחשבה

שמה אם

כבר הכרתי את האחד שלי

ופיספסתי אותו

ביזבזתי אותו

וזהו

לא מגיע לי עוד אחד?

מה אם מהרגע ההוא של אפריל 2015 עד סוף החיים שלי בעצם,

אני אצטרך להתפשר על האהבות שלי

ולא יהיה לי עוד *אחד*

מפחידה אותי המחשבה שיש אנשים שחיים ככה עם המחשבה הזאת יום יום,

שהם הכירו מישהו נחמד והתחתנו איתו כי זה נוח וכי מה הסיכוי באמת למצוא את הנפש התאומה שלך

מפחיד אותי להתעייף בדרך ולהתפשר ולחיות עם הפשרה הזאת עד סוף ימיי חיי ולסבול מהמחשבה הזאת של מה אם

עוד יותר מפחיד אותי לא להתפשר ולהישאר לבד

לחכות לאחד

ואולי הוא לא יגיע

אולי באמת כבר

בזבזתי אותו.