"הוא מזנק אלי ודוחף אותי אל קיר המעלית. לפני שאני מבינה מה קורה, יד אחת שלו אוחזת בלפיתת ברזל את שתי הידיים שלי מעל הראש, והוא מצמיד אותי לקיר עם האגן שלו. אוף, שאני אמות.

היד השניה שלו תופסת לי בשיער ומושכת את הראש שלי אחורה בתנועה פתאומית שמרימה לי את הפנים , אלא שזה פשוט לא כואב, ובן-רגע השפתיים שלו על שפתי. אני נאנקת לתוך פיו, שפתי נפתחות אל הלשון שלו. הוא מנצל את ההזדמנות במלואה, והלשון שלו חוקרת את פי במומחיות. מעולם לא נישקו אותי ככה.

הלשון שלי מלטפת בהיסוס את לשונו ומצטרפת אליה בריקוד אירוטי איטי שכולו מגע ותחושה, כולו היתקלות והתחככות. הוא מעביר את היד שלו קדימה ואוחז לי בסנטר ומקבע אותי למקומי בלי תזוזה.

אני חסרת ישע, הידיים שלי אחוזות בחוזקה ביד שלו, הפנים שלי מוחזקות בידו השניה, האגן שלו מרתק אותי למקומי. אני מרגישה את הזיקפה שלו נלחצת לי אל הבטן. אוי אלוהים..."

[ חמישים גוונים של אפור, עמוד 89 ]

בא לי נשיקה..

נשיקה דומיננטית..

אחת שתעביר מסר ברור..

"את.שלי."