|
| 12/2004
ואף על פי כן,נועה תנוע (למי שיש ספק,לא טעיתי בכותרת). קצת התעגעתי,קצת לא, החלטתי שאני יושב קצת וכותב כי זה משחרר. לא הרבה השתנה מאז הפעם הקודמת,דברים זזו בין אם רציתי ובין אם לא. הייתה אזכרה לאבא,עלינו לקבר,עשינו סעודה ושוב פקדו את הבית עשרות של אנשים..לא ממש נעים הייתי אומר. ב-18 לחודש תהיה השנה,כנראה שיום לפני שוב נעלה לקבר ונסיים את השנה הזו. EXIT עדיין עם ההוא,אמנם על אש ממש קטנה,אבל אני קולט שהוא עושה לה משהו,נכון שהיא רצתה שנחזור לא פעם,וגם היום כשאנחנו מדברים תמיד עולה הנושא של כמה שיגעונות משותפים יש לנו ביחד וכמה יש חשש שאולי לא נמצא את אותה התאמה עם אחרים... למרות כל זה,אני קולט שהיא נמשכת אליו למרות שהוא קצת נעלם,קשה להשגה,ואולי דווקא בגלל זה. אני חושב שאולי הגיע הזמן שנתנתק קצת,היא אולי חשובה לי והשיחות שלנו אמנם נורא מרתקות ואני מוצא אצלה אוזן קשבת והיא אצלי,אבל אני לא חושב שאני יכול לעמוד בזה...זה לא בריא לי. היא לא ממש תישאל אותי לדעתי,היא תזרום לאן שילך,אני מרגיש נורא תקוע, קצת כי לא בא לי להתחיל כלום וקצת כי אני לא ממש מרבה ביציאה מהבית. זמן לסגור פרק מתמשך בחיי,אני לא אמור לסחוב את הקשר הזה לשומקום,הוא פשוט נגמר וזהו. ביום חמישי הקרוב יש לנו טיול מהעבודה,טיול של לילה,מעין גיבוש נחמד של המחלקה שלי.מקווה שיהיה מעניין,אני באמת צריך קצת לצאת מהבית. שיהיה לילה טוב.
"גם כשהיא ביחד היא תמיד לבד,נועה של עצמה ..ושל אף אחד"
| |
|