| 5/2005
 יורוטריפ
שלום.
חזרתי אחרי תקופת העלמות די ארוכה, ...בעצם הכי ארוכה שהיתה לי פה.
לא יכולתי לכתוב,לא יודע למה.גם לא ממש קראתי אחרים,גם לא את הקרובים והחביבים עליי.
אבל מה זה משנה,עכשיו אני כאן עם כל מיני עידכונים מעניינים.אבל רציתי להתרכז באחד, הטיול הראשון שלי לחו"ל.
באמת הגיע הזמן אחרי 23 שנים,שאני אראה מטוס.הטיול תוכנן במשך חודשים, אני ועוד שלושה חברים שאחד מהם היה מוטל בספק גדול.
עברו הימים ואותו חבר נופה מהטיול (וגם מחיינו החברתיים), ונותרנו אני ושני חבריי הטובים.
היעד בגדול:אמסטרדם,זמן השהייה המשוער:שבועיים,התאריך המשוער:יום חמישי ה-05/05/05,בתכנון:לראות את גרמניה,בלגיה,צרפת ואנגליה.
הזמנו כרטיסים דרך הדקה ה-90,היעד הכי קרוב היה ה-07/05,יום שבת בשש לפנות בוקר בטיסה למינכן,גרמניה.אמרנו למה לא ולקחנו את ההצעה.
כל השבוע שלפני ליווה אותי בפרנויות ולחצים היסטריים,ביום שישי בבוקר קמתי ממש מוקדם אחרי לילה בלי שינה.העברתי את היום ממש היסטרי,בלי תאבון ועם לחץ מטורף.
בערב עשינו ארוחה משפחתית בהרכב מלא,חלקם נשארו ערים,חלקם הלכו לישון וקמו שעה לפני שיצאתי מהבית.בשעה 02:30 הגיע אבא של אחד החברים ואסף אותנו אל כיוון הטרמינל.
הגענו לטרמינל 3,מקום נחמד ויפה,עברנו את כל השלבים המעצבנים,פגשנו אנשים ודי בילינו במקום,ביקרנו בדיוטי פרי וקנינו טבק ואלכוהול על פי הרשימות שהכנו בבית.
ו..טיסת ישראייר מספר 261 יוצאת לדרך.
אני קצת מבוהל מרעש המנוע,מהמהירות ומההמראה,אבל הכל עבר בסדר,היתה ארוחה נעימה,מוזיקה טובה,אפילו ישנו קצת.
בשעה בשעה 8 בבוקר,שעון גרמניה,נחתנו במינכן.
קור מטורף בהשוואה לישראל,ממנה יצאנו עם חולצות ממש דקות.התאבזרנו במעילים וכובעים ועלינו על האוטובוס שלקח אותנו אל הטרמינל הגרמני.
כבר שם הרגשנו זרים...
תפסנו סניף ברגר קינג וישבנו על קפה שהוגש עם קופסת פלסטיק קטנה של חלב סמיך בצבע קרם,(מאוחר יותר,זה הפך להיות הדבר הכי יומיומי ששתינו).
בטרמינל היו דוכנים של מטוסים,רכבות והשכרת רכב,ידענו שלא נישאר בגרמניה יותר מיום אחד ולכן חיפשנו דרך לצאת ממנה בצורה הכי זולה ויעילה.מחירי הטיסות מגרמניה להולנד השכנה היו בשמיים,מחירי הרכבות גם לא היו זולות במיוחד וזמן נסיעת הרכבת הוא בין 8 ל-11 שעות (תלוי ברכבת יום או לילה).
אני,שהייתי מותש מאוד,המתנתי על ספסל בזמן ששני חבריי מחפשים השכרת רכב,אחרי שעה ארוכה הם חזרו עם ידיעה לא משמחת במיוחד...יש צורך בכרטיס אשראי בינ"ל כדי להשכיר רכב..לאיש מאיתנו לא היה כזה כך שהרעיון ירד מהפרק.
לא נותרה ברירה אלא לקחת את רכבת הלילה שיוצאת ב-22:40 ממינכן ומגיעה לאמסטרדם ב-09:30 למחרת.
כיוון שהיתה זו רק שעת צהריים,נשארו לנו שעות רבות לשרוף בגרמניה.
כרטיס הרכבת זיכה אותנו בנסיעות חופשיות ברכבות מינכן.יצאנו לדרך כשכל התיקים על גבינו.
רחובות העיר היו אפורים בדיוק כמו תושביה.תפסנו רכבת למרכז העיר והלכנו בעקבות מוזיאון BMW.מחיר הכניסה למוזאון היה 6 יורו,פקידת הקבלה שאלה אם אנחנו סטודנטים,השבנו בחיוב ואמרנו שאנחנו סטודנטים בישראל,היא חייכה ואמרה שהמחיר אם כך,הוא יורו וחצי.
המוזאון נחמד,מכוניות ישנות וחדשות,מזכרות ותמונות וזה הכל.
יצאנו החוצה אל כיוון הפארק האולימפי בחיפוש אחר האנדרטה לזכר אחד עשר הספורטאים שנהרגו בטבח באולימפיאדה.
הגרמנים,מסתבר,לא ממש אוהבים תיירים,כל לפחות הבנו אחרי שגילינו שכמעט שום מוכר בשום חנות לא מבין אנגלית ולא מעניק חיוך.
אף אחד לא יכל להסביר לנו היכן ממוקמת האנדרטה,גם לא האשה שישבה בדלפק הכניסה לאיצטדיון.
אחרי שביקרנו באיצדיון ובבריכה האולימפית,חזרנו מיואשים על כיוון המדשאות עד שלפתע קלטנו גוש אבן מוארך עם אותיות עבריות,התקדמנו עם חיוך גדול וקלטנו שהאנדרטה היתה ממש מתחת לאף שלנו.הרבצנו תמונות והמשכנו הלאה.את רוב היום העברנו בנסיעות רכבת ממקום למקום מבלי שמישהו יוכל להסביר לנו לאן אנחנו נוסעים,פשוט ידענו שאנחנו חייבים לצאת מהמדינה הקרה הזו.כשכבר הגיעה שעת אחה"צ נהיינו ממש עייפים וכבר לא מצאנו מה לעשות, החלטנו שנלך לתחנת הרכבת ונעביר שם את השעות האחרנות עד לנסיעה.
מצאנו בית קפה ממש לא חביב והעברנו בו שעות ארוכות.צעדנו לכיוון הרכבת, תחנה לא מקורה,קרה בטירוף... שעה שלמה חלפה והרכבת הגיעה.
רכבת לילה לאמסטרדם,מושבים מתכוונים למצב של כמעט שכיבה,לא ידענו איך נעביר ככה 11 שעות,אבל המחשבות חלפו ברגע שהנחנו את ראשנו על המושב ושקענו בשינה ארוכה.הרכבת עצרה כמעט בכל תחנה בדרך,עצירות הרכבת בין תחנה לתחנה אורכות כ-7 דקות לפחות,זה היה מטורף,מצאתי את עצמי מתעורר המון ובוהה בחלון,דבר שאני רואה היום כחוויה די מהנה.
הבוקר עלה ונכנסנו להולנד.שטפנו פנים ברכבת והכנו ארוחת בוקר עם טונה שהבאנו מהבית ולחמניות שקנינו בגרמניה.טונה...אחד המאכלים הפחות אהובים עליי הפך למעדן מלכים.
הרכבת נעצרה,הגענו לאמסטרדם.העיר הכל יכולה.
הפוסט הפך להיות ארוך בטרוף ועבר בסה"כ יום אחד.על אמסטרדם אני אספר בפוסט הבא,מקווה שיהיה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
