יש לי בעיה מוסרית עם פורנו BDSM (וגם פורנו בכללי אבל פחות,BDSM=סאדיסזם ומזוכיזם),אומנם השחקנית מסכימה לכך אבל האם היא סובלת באמת או נהנת מהסבל?

אני כן אוהב את זה וזה כן מהנה לי אבל השאלה הזאת "מכה" בי כל פעם שאני רואה את זה,אומנם אני מגדיר את עצמי סאדיסט אבל אני מפריד בין חרמנות למוסריות,כמובן שבזמן שאני צופה אני פחות מתעסק בזה ובהתחלה לא התעסקתי בכלל מרוב הריגוש של הדבר החדש שמצאתי אבל עכשיו זה מתחיל להעיק עליי גם בזמן הצפייה,לדעתי מוסריות הרבה יותר חשובה מיצרים עכשויים (לא לצורך השרדות) ואני נתקל במצב שאני מרחם על השחקניות וזה  מוריד לי הרבה מההנאה בצפייה.

אני לא רוצה להפסיק כי סוף סוף אני נהנה מפורנו אבל אני לא רוצה להשתתף בגרימת סבל נפשי לאנשים גם אם אני לא עושה זאת, זה מרגיש לי קצת רע אחר כך וזה דיי מתגבר והורס את ההנאה.

מצד שני כמעט כל פורנו זה התעללות גם אם זה לא נראה ככה,רק שאני לא ארגיש רע על זה,אולי אם אני אצא מנקודת הנחה שקרית שהן נהנות יהיה לי טוב יותר בזה.

מה לעשות? /: