לא נראה לי שיש מישהו שזה לא קרה לו, וזה היה דיי מחושב יחסית אלא אם זה היה נהג מטומטם אז הייתי נדרס על ידי אוטובוס.

אבל למזלי או לצערי זה לא קרה ואני בריא ושלם.

כבר לא מעט זמן לא אכפת לי למות,המחשבות האובדניות נשארות ובאה המחשבה "מקסימום אני אמות" פשוט לא אכפת לי, לא אכפת לי לאבד את החיים ברגע מאשר לאבד רגע בחיים,מה גם שפניי זה הייתי בשיא של המחשבות האובדניות, אני לוקח יותר סיכונים (יותר נכון פחות מפחד מדברים שיכולים לגרום לנזק כבד)כי אין לי מה להפסיד פה,אני פחדן מדי להתאבד (בדרך ישירה לפחות) זאת לא החלטה פשוטה ונורא קיצונית,ועם קיצוניות צריך לחשוב יותר מפעמיים.

מפה לשם עברה לי המחשבה שאם בעתיד אני אהיה חייל (כנראה) אני כבר אהיה בגיל שאני "מרשה" לעצמי להתאבד,אולי יהיה לי יותר קל מנטאלית להתאבד עם רובה ,אבל זאת מחשבה רחוקה מדיי,אני לא יודע אם אני ארגיש ככה עד אז ,כרגע אני מעדיף להשקיע בחיים שלי במקרה ואני אבחר בהם אז שאני לא אתחיל מאפס ותהיה לי מוטיבציה.

לפחות חסכתי לעצמי כמה דקות מיותרות חסרות חשיבות מהחיים .

עדיף לאבד את החיים ברגע מאשר לאבד רגע בחיים.