באתי לכתוב פוסט אחר,אבל לא יכולתי כי רע לי מדיי...

כל דבר קטן ומפגר גורם לי להרגיש רע,לעודד אותי קשה.

אני כל הזמן עצוב ועייף ולא מרוכז...

לפעמים לא,לפעמים בכל בסדר אבל זה לא בדרך כלל,בדרך כלל רע לי.

כבר כתבתי את כל מה שאני מרגיש וזה נראה לי מאוס כל הפוסטים האלה,אבל אין לי מוטיבציה למשהו אחר.

בזמן האחרון אני ממש מצפה למישהי,לא בצורה מודעת ,אני סוג של "תופס" את המחשבה באמצע ,אולי הכנסתי לי את זה לתת מודע?

או שאני באמת צריך?

או שאני חיי בסרט? 

או לא יודע,נראה לי זה אומר משהו,כי זה יותר מדיי בראש שלי.

כבר הבנתי את הללכת לפסיכולוג,זה יקרה מתיי שזה יקרה,נקווה מהר...

השיר מטאל קור (לפי הערכתי,נראה לי גם סימפוניק מטאל) דיי "עדין" (יחסית למה שאני שומע) ויש הרבה קול נקי,למרות שהצרחות דיי ברוטליות,אבל זה לא כמו הרגלים שאני שם.