אני חושב שאני באמת מבין למה אני ככה, שום דבר לא גורם לי להרגיש שפשוט טוב לי,כל דבר שחשבתי שיעשה אותי מאושר ושיספיק לי לא באמת גורם לי להיות ככה, הכי קרוב זה להתעלם מזה אבל זה לא פותר את הבעיה זה גורם לה להיות פחות מעיקה.

אבל זה לא פיתרון שום דבר זה לא פתרון,אני כל כך מתוסכל שאני רוצה להתאבד אבל אני אפגע באנשים שאוהבים אותי שזה לא מגיע להם פשוט לא,אבל יש את הצד שאומר שבכל מקרה זה לא יפתר אז למה לי לסבול בשבילהם?  חשבתי להרחיק אותם אבל עדיין יכולים להיות יחסי שנאה אהבה וגם זה יקח לי כמה חודשים לגרום למצב כזה אז זה לא באמת משמעותי .

שום דבר לא מעודד אותי כי זה לא בעיה ,לכל דבר שאני אעשה כדיי להפסיק את זה יהיה זמן מסויים שזה יחזיק כי אי אפשר לבדר אותי בלי הפסקה אני לא יכול ללמוד בלי הפסקה ואני לא יכול לחשוב בלי הפסקה ,ובין ההפסקות האלה אני מתחיל להיות כל כך עצוב וכל כך אובדני ,זה נראה כל כך לא שווה את זה.

כל דבר שאפשר לעלות על הדעת ניסיתי בשביל שיהיה לי כיוון להרגיש טוב אבל שום דבר לא גורם לי להיות באמת שמח .