אני לא יודע למה אני נרתע מלכתוב את זה בבלוג שלי ועוד הוא אנונימי,אני נוראא רוצה חברה (שונא את המילה הזאת בהקשר הזה) אבל מי תרצה להיות עם אדם אובדני שכל יום חושב על איך להרוג את עצמו ומה יקרה? זה נורא מתסכל שחיים של אדם שאוהבים על הידיים שלך,למרות שהיא לא באמת כי היא לא תמנע מכך אם אני באמת רוצה את זה אלא אם זה יהיה "גן עדן" איתה ואז זה יהיה שווה לחיות,אבל אני גם לא רוצה כי זה יגמר רע אלא אם נתאבד ביחד....  

זה כבר דופק אותי מכל בחינה וברגע  שמתחילים להיות אובדניים הכל פתאום הופך לנגדך,כל ההישגים יורדים והעצב נהיה קשה יותר, וכל דבר גורם לו להיות  יותר גרוע,אף אחת לא באמת תסתכן בזה אז אני מחסל את הסיכויים שלי לחיות בשביל משהו.

ואל תציעו לי טיפול פסיכולוגי,זה רק ימנע ממני להתאבד בקלות .

חשבתי על דרך דיי יצירתית על איך להתאבד עם שקית שתעלה את הסיכויים שלי למוות בטוח,והיא נורא נגישה לי אבל אני לא יודע אם זה שווה באמת כי אני תמיד חושב שמשהו ישתנה לטובה אז חבל,אני צריך משהו שיהרוס אותי סופית,אבל לא במכוון כי אז אני אקח את זה ביותר קלילות ואולי אני אפסיד גם משהו טוב.

זה עניין של זמן לכל צד.