תמיד חרא לי

גם שהכל טוב

או אמור להיות טוב

או שנראה שטוב

הסיבה היחידה שאני לא כותב פוסטים על זה כי זה כבר חרוש בבלוג,חרשתי על זה מכל פינה ואת מי זה כבר מעניין? אפילו לכתוב על זה זה לא מעניין או מהנה איכשהו.

מנסה להיות אופטימי,לא שזה עובד באמת כי תמיד נמאס לי מזה ואז אני נתלה באחרים.

אם זה גיל ההתבגרות ואם זה לא ,זה לא מה שמעניין אותי או את המחשבות שלי ,מה שיקרה יקרה.