אולי האסוציאציות שעולות לכם בראש זה בגלל ביישנות או קשיים מבחינת כישורים חברתיים,אבל זה לא נכון בכלל,אני לא כל כך מעוניין עם אנשים "מהמציאות" כלומר,להתחיל את הקשר (כל קשר) ככה משתיי סיבות עיקריות: צביעות וחוסר כנות,אלו הערכים השנואים עליי,חברות בלי זה חסרת טעם לדעתי וככה רוב החברויות שמתחילות מה"מציאות" ,אף פעם לא יכולתי להרגיש כל כך בנוח עם בן אדם ,להגיד לו את האמת בלי שישפוט והוא גם כן יוכל להגיד לי בחזרה מהסיבה הפשוטה שאין דבר שמאיים,שאני אומר מאיים אני מתכוון לכך שאין מידע שיכול לדלוף לקרובים לי ולעשות עליי מניפולציות חברתיות

וגם נורא קל לעזוב קשר כזה ככה שאין לאדם בקשר "וירטואלי" משהו שיכול לשמש לו קלף נגדי ובמידה וכן קל לי להעלם,קל לגבש קשר עם אמון רב ולאט לאט האדם נכנס לחיי ,אין סיבה שלא שיש אמון כל כך גדול שהוא מצידי בסיס החברות "הטהורה" לא חברות עם אינטרסים אגואיסטים שלא נועדו לדעתי בשביל המושג הזה(לימודית,כספית,אגו וכו) .

עם אדם מהאינטרנט אני נמצא בעמדת ביטחון תמידית מאשר עם אדם מה"מציאות" ואני אביא דוגמה לכך:

אני אוהב תכנים אלימים (במידה מעודנת מסויימת כי בכל זאת יש בי מוסר שמונע ממני להנות מהתעללות בדרגה מסויימת גם אם זה מבויים ) לספר למישהו מהאינטרנט זה לא בעיה אפילו אם אנחנו מכירים מלפני שעה וזה אפילו לא "קריפי " לעומת זאת אדם מה"מציאות" שאני מדבר איתו אחרי שעה ירכל על זה ככל שיוכל עם קרובים שלו עליי ואפילו יראה להם מי אני וימצא את זה מטריד במיוחד המצב שנוצר פה דיי "לייט" כי זה לא כל כך נוראי אבל האנשים האלה ירתעו ממני בגלל זה ולא ינסו להבין ואם ינסו להבין זה יהיה ממקום נורא ביקורתי ואנטי כיוון שמי שסיפר להם הוא הראה להם שזה דבר רע,לעומת זאת האדם מהאינטרנט חסר מעש בדבר,הוא לא יכול להשתמש בזה לרעתי/טובתי,אולי ירתע אך אני דיי בטוח שישאל ויתעניין ולא יברח ממני  (אני חושב שזה בגלל סקרנות שזאת תכונה נורא חזקה בהיכרות אינטרנטית ואפילו אם אהיה חולה נפש זה ירתיע מעטים שאכיר מהאינטרנט מאשר במציאות) ובמידה ויהיה אמון והוא יכנס לי לחיים אז עדיין אין לו מה לעשות עם זה .

גם אם הוא יספר לקרובים שלו אז זה לא יהיה כל כך "נורא" כי הם לא מכירים אותי ובמידה והוא יכיר אותי להם אז זה יהיה בשלב של היכרות אמיתית שלא יחשבו עליי כל מיני סטריוטיפים מטומטמים ויפסלו אותי כבן אדם,אולי הקשר יכשל בעתיד אבל לא יהיה לו מה לעשות עם זה כי הוא מקושר למעגל חברים רחוק ממני,זה לא יהיה לי אכפת .לעומת זאת במידה והקשר יהיה עם בן אדם מה"מציאות" אחרי שהקשר יכשל נורא קל לו לרכל שמתחשק לו,ובדרך כלל יצא שאני כדרכי יותר כנה ,אני תמיד מרגיש ריחוק מאנשים ב"מציאות" הם מסתירים את עצמם ,חברות אמיתית היא נדירה במצב כזה ואין לי סיבה ליזום או לנסות אפילו להיות בחברה כל כך צבועה או מגעילה .

כמה הערות שוליים:

1.למצוא פדופילים ורוצחים דיי נדיר אם פועלים לפי כללי בטיחון אינטרנטים ומכירים אנשים מאתרים שכמה שיותר אמינים (ישרא למשל,אני דיי בטוח שמישהו לא יפתח בלוג ויכתוב על חייו כדיי לרצוח או לאנוס) ,בסופו של דבר יש בהכל סיכון אז למה באינטרנט יותר? אין באמת מה שיראה כך,הרי רוב מקרי האונס מתרחשים מאנשים שהכרת לפניי כמה שעות במציאות במקום להיכרות אנשים מאשר מהאינטרנט שזה נורא קל לסנן

2.אולי זה בא מחולשה מסויימת שלי כל הדבר הזה,אבל זה עובד לי דיי טוב.