ואני אומר שאני אוהב אותך כמו שאת.

בדרך כלל תמיד איפה שהוא אכפת מהמראה החיצוני ,בעיקר של ידידות,אבל לא באמת אכפת לי משלה.

ואתן נורא צבועות,עם כל הרציונל שלכן (אמרתי את זה נכון?) שאתן רוצות את הידיד הגיי המושלם,תאכלס אתן רוצות משהו מיני,אם אין משיכה מצדכן לפחות הקשר נורא יבש ורדוד ,אתן לא משקיעות בו בכלל,אבל כהמשיכה קיימת פתאום הקשר נורא אטרקטיבי ומעניין.

שכבר קרוב לשלוש שנים הוא לא שינה את השנה של כל הזכויות שמורות

1.תמימות

2. מצוקה נפשית

3.אהבה אמיתית.

נמאס לי עם כל גרימת הרגשות אשם האלה של מה יקרה אם אתאבד כמה רע,לא אכפת לי ,פשוט לא אין סיבה,זה הדבר האחרון שישנה לי (ואני לא מתכוון רק אלייך)  .

אם אני אתאבד זה יהיה מהרצון התהור שלי להתאבד ולא יהיה לי אכפת מה יקרה אחרי .

כבר שנה אני חיי כאילו כל סוף שבוע אני אתאבד וכל סוף שבוע אני מתנחם במלכודת מוות שיש לי שאני יכול להשתמש בה אם אני רוצה,נותן לי כל כך הרבה כוח והרגשה טובה להחליט על חיי,אני מסתיר את זה מכולם וחיי בצורה נורמלית.

וזה חרא אני משתגע מזה,רק ההתמדה  הזאת עושה לי יותר רע ממה שרע  לי,אין לי כוח לכלום יש לי כוח לעצמי ולמה שעושה לי טוב למרות שחופש יעשה לי רע,השיאים שלי הם רק בחופש הגדול וחופשים ארוכים.

אני לא יודע איזה פעם זה יקרה ואיזה לא,נמאס לי לנסות למנוע את זה,אני לא מונע שום דבר אני רק מכין את עצמי טוב יותר לרגע הזה, יותר מתכנן ,יותר רגוע,פחות פזיז .

אני בלחץ,אני חיי בלחץ.