עוד קצת לחץ ודיי,עונת הבטלנות תגיע ויהיה טוב.

השנה אני אטפח טוב את הכרס כי אני עולה לתיכון ואז זה כבר תהיה בעיה /:

"חשבתי על זה שאמרת לי שאם באמת הייתי רוצה להתאבד זה היה ממזמן,צדקת, אף אחד לא רוצה באמת למות."

אף אחד לא רוצה רע, מתאבדים שהרע נכפה,וזה לא פשוט להבין את זה.

הרבה פעמים שחשבתי על זה לא הבנתי איך אני כל כך כמהה לזה אבל כל כך מתוסכל מזה,זה בסיסי לחיות,אני לא באמת רוצה את זה.

כמה דברים שלא קשורים לפוסט:

גיליתי אתמול שגמירה מפחיתה כאב ראש (בדוק)

ישרא לא נתן לי להכנס למשתמש דווקא שהיית לי השראה

מפמר בן זונה 

לא נעים לי להשאיר את הבלוג בלי פוסט שבוע אז כבר שיש לי הזדמנות אז אני אנצל אותה עכשיו,אבל אין לי באמת על מה לכתוב דיי נגמרו לי הרעיונות ולכתוב על החיים שלי זה לא כל כך מעניין ואני לא רוצה לחשוף משהו בכלל כי כל הקטע של הבלוג זה בעיקר מה שאני מרגיש וחושב,יוצא לי לסטות פה ושם אבל זה לא האישו כי חלק זה מרגיש לי משמעותי וחלק אני חייב בשביל הפריקות.

בכל מקרה ,אין לי ממש על מה לכתוב ואני נורא אוהב את זה,עוד 3 חודשים כבר שנה לבלוג ושתיי החודשים האחרונים ממש חלשים כי אני בקושי כותב משהו,יש לי רק רעיון אחד להשראה כרגע וזה לקרוא ספרים פילוסיפים,אבל עד שיהיה לי כוח לקרוא ,נשרוד עד אז.

אני חושב שאני באמת מבין למה אני ככה, שום דבר לא גורם לי להרגיש שפשוט טוב לי,כל דבר שחשבתי שיעשה אותי מאושר ושיספיק לי לא באמת גורם לי להיות ככה, הכי קרוב זה להתעלם מזה אבל זה לא פותר את הבעיה זה גורם לה להיות פחות מעיקה.

אבל זה לא פיתרון שום דבר זה לא פתרון,אני כל כך מתוסכל שאני רוצה להתאבד אבל אני אפגע באנשים שאוהבים אותי שזה לא מגיע להם פשוט לא,אבל יש את הצד שאומר שבכל מקרה זה לא יפתר אז למה לי לסבול בשבילהם?  חשבתי להרחיק אותם אבל עדיין יכולים להיות יחסי שנאה אהבה וגם זה יקח לי כמה חודשים לגרום למצב כזה אז זה לא באמת משמעותי .

שום דבר לא מעודד אותי כי זה לא בעיה ,לכל דבר שאני אעשה כדיי להפסיק את זה יהיה זמן מסויים שזה יחזיק כי אי אפשר לבדר אותי בלי הפסקה אני לא יכול ללמוד בלי הפסקה ואני לא יכול לחשוב בלי הפסקה ,ובין ההפסקות האלה אני מתחיל להיות כל כך עצוב וכל כך אובדני ,זה נראה כל כך לא שווה את זה.

כל דבר שאפשר לעלות על הדעת ניסיתי בשביל שיהיה לי כיוון להרגיש טוב אבל שום דבר לא גורם לי להיות באמת שמח .