אם יש מקום שאני שונא ללכת אליו, זאת התחנה המרכזית. מדינה בתוך מדינה בתוך מדינה. חור תחת שכוח אל, מהסוג שהדרך היחידה לשקם אותו תהיה להפיל עליו פצצה ולהתחיל לבנות את הכל מחדש.

כש-ר' ביקשה שאבוא לפגושאותה שם התפתלתי והתחמקתי ואפילו הצעתי לשלם על מונית. היא אמרה שהיא מפחדת. גם אני הייתי מפחד אם הייתי חיילת די כוסית במקום הזה. ניסיתי עוד לשכנע אותה שיש שם מלא אנשים בשעה הזאת, אז שתרד מהאוטובוס ותצא החוצה. אפשר לחשוב שהרחובות בחוץ יותר טובים ממה שבפנים, אבל לא משנה.
"זה ישתלם לך" היא אמרה לי, ואני הנחתי שכשנצא משם ונגיע אליי הביתה, אני אזכה לרכיבה פאסיבית או מציצה איכותית, דברים שהייתי זוכה להם גם ככה, אבל כאן היה לי קייס לדרישה. אז נסעתי. הגעתי קצת לפניה וקיבלתי את פניה כשהיא ירדה מהאוטובוס. נשיקה בלחי וחיבוק גדול, אחרי חודש שלא ראיתי אותה. החזה שלה נמחץ אל החזה שלי, ואני והרגשתי תזוזה קלה באיזור המכנסיים. זה לא שלא זיינתי באותו חודש, אבל ר' הייתה החיילת היחידה שזיינתי מאז שאני עצמי הייתי חייל, ועברו כמה שנים מאז, אז יש משהו בחזה הצעיר ובתחת הקטן שלא מאפשר לי לחשוב בתדרים אחרים.

הלכנו מחובקים בדרך החוצה, והיא משכה לי את היד ולקחה אותי לכיוון אחד הפסאז'ים שבחזון ההקמה של התחנה, היה אמור להיות מרכז מסחרי, אבל בפועל, הוא מאורת סמים, זנות והזנחה. נכנסנו לאיזו נישה מבודדת שנראתה פחות מזוהמת מהיתר. "הבטחתי לך שזה ישתלם לך" היא אמרה לי, ונישקה אותי. הלשון שלה, חמה, ארוכה ורכה, מילאה את פי. מה שמקודם היה תזוזה קלה, הפך למגדל נוקשה במכנסיי.
נישקתי את צווארה, פתחתי לה כמה כפתורים וליטפתי את שדיה. היא הורידה את היד שלי והרחיקה אותי. היא פתחה את המכנסיים ומבלי שום ניסיון להתגרות, פשוט התחילה למצוץ. בגלל התנוחה הלא נוחה, נטף לה רוק על הרצפה, בדיוק כמו שאני אוהב, אבל היא לא הצליחה להחזיק ככה יותר מדי זמן, אז נעמדה והצמידה אליי את החזה שלך, ושפשפה לי את הזין הרטוב והחם.

אם תלכו לתחנה המרכזית ותקחו את הפנייה הנכונה, אולי עוד תמצאו שם כתם קטן ש-ר' הוציאה ממני.

נשבעתי מאז שאחזור לתחנה המרכזית רק אם אקבל פיצוי כזה. בפעמים הבאות ר' כבר באה אליי עד הבית. הרכבת החדשה הקלה על העניין הזה. זה קרה פעם אחת מאז, עם מישהי אחרת.

מישהי צריכה איסוף?