דיי, אני לא יכול יותר.
אני לומד בתיכון טכנולוגי, כיתה י"ב..
במגמת אלקטרוניקה משעממת, אני מתחרט שהלכתי אלייה.
אמא שלי וכל מי שמכיר אותי מצפה ממני ללכת למכללה (י"ג י"ד).
אמא שלי אמרה שברגע שיש לי 18 (שזה עוד חודש וקצת) אני אהיה עצמאי ואחליט הכל בשבילי.
אני לא רוצה ללכת למכללה. דיברתי עם חברים מהמכללה, אמרו שאם אלקטרוניקה לא מעניינת אותי (שזה באמת מעניין לי את הפופקורן שאכלתי עכשיו) , זה בזבוז זמן.
כל היום אלקטרוניקה. 7-8 שעות ביום.
אני רק מצפה מעצמי לסיים את י"ב ולעוף לצבא..
בכל מקרה אני רוצה ללכת להגנ"א, משום שלקרבי -> אני בחיים לא אגיע,. (מי שלא מבין שייצפה בפוסטים קודמים..)
כולם רוצים שאהיה הנדסאי אלקטרוניקה.
בחייאת רבאק.. כדי להיות הנדסאי בימינו צריך 3 יח' מתמטיקה, 3 יח2 אנגלית ויחידה לשון בכל מכללה בית-ספרית בארץ..
אז למה שאקרע את התחת (שאני יודע שאני לא מתכוון לעשות את זה) בשביל משהו משעמם ש-100% לא אעסוק בו בעתיד?
למה את לא מבינה אותי? למה את בוחרת בשבילי? כשאלה החיים שלי..
הגעתם לארץ עם השכלה, שלחו אותכם לנקות רחובות..
אחרי 8 שנים הלכת ללמוד הנהלת חשבונות.. ואת מורה במקצוע.
אז למה לי אסור לבחור? למה אני לא יכול לבחור את העתיד שלי? למה את רוצה שאהיה משהו שלא מעניין אותי ומשעמם אותי?
אוליי זה כסף טוב.. אבל כסף זה לא הכל.
אני בנאדם שמסתפק במועט. יכול לחיות מהמינימום. לא צריך להיות ביזנסמן רק בשביל הכסף..
העיקרון בחיים הוא לחיות, להנות, להקים משפחה, ולהיות מאושר.. זה לא מה שאת רוצה שאהיה?
אני בטוח שאת לא רוצה שאחייה בבזבוז.. אוליי זה הכל כסף, אבל כסף לא עושה אותי מאושר..