בפעם האחרונה שנפגשנו פנים אל פנים אמרתי לך שכדאי לנו לעבוד על הקשר הזה, שאולי יצמח ממנו משהו יפהאמרתי לך שאני לא עוזבת דברים כל כך מהר, שכדאי לנו לתת לזה צ'אנס, אולי בכל זאת לנסות ולעבוד ולשפר
וסירבתי לנשק אותך באותו הערב, וטרחתי להרים טלפון ולהגיד שבעצם טעיתי,
שאני לא רוצה להמשיך להיות איתך;
ולא אמרתי שכבר חודש אני בוכה לחברות על הסקס הגרוע
ועל העובדה שבכלל לא כיף לי לדבר איתך ושאתה ממילא לא מקשיב
שאני לא נמשכת אליך ושלדעתי אתה לא חתיך כמו שכולם טורחים להלל כל הזמן.
אתה זוכר שבשבוע שלפני אותו ערב, ביום חמישי אם אינני טועה, נסענו אליך בלילה
והסברת לי על הדרך ועל הואדי ועל כמה שיפה שם בחורף
שהטיפות הגדולות נופלות על הכביש ברעש רומנטי ושצוקי הכורכר נראים כמו פלגים גדולים
והבטחת שתיקח אותי לשם, כשיהיה קצת פחות מאוחר וחשוך
והגענו אליך לחדר ומיד קפצנו למיטה
הזדיינו עד שנפלנו שדודים, ואז קמנו והזדיינו עוד
ואח שלך שמע אותנו
ואמא שלך שמעה אותנו
וכולם נשארו ערים עד שלקחת אותי הביתה בשלוש לפנות בוקר, וצעקת לאמא שלך שאתה תכף חוזר
ואז הבנתי;
שלמרות המחמאות שלך
ולמרות הליטופים שלך
ולמרות שביטלת תכניות בשבילי
כל הזמן הזה הייתי רק זיון בשבילך, אחת שיורדת לך מאחורי המסעדה של המושב
ועדיין רציתי לנסות, כי באמת רציתי לדעת מה זה להרגיש משהו
אבל כל הקשר שלנו היה בנוי סביב הרצונות שלך וסביב סיפוק היצרים שלך
וידעתי שתתגעגע, ידעתי שאני טובה בהרבה בשביל מישהו כמוך
יצור עלוב ונתעב שכמותך, עוד מתקשר פעם בשבועיים-שלושה
אני אפילו טורחת להיות נחמדה ולענות לשיחות שלך, לקשקש איתך קצת ולסרב להצעות
לא, אני לא נוסעת איתך לים באמצע הלילה
לא, אני לא רוצה לשתות איתך ערק-לימון
ובינתיים אני יוצאת לדייטים, וגם סתם ככה מפלרטטת בערך עם כל גבר נראה באופק
כי תמיד רק רציתי להרגיש נאהבת
רק רציתי חום ויחס וקבלה
ומעניין אותי מה אתה חושב כשאתה מתקשר
כמה אידיוט אתה צריך להיות כדי להמשיך להתקשר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
