שוב יצאתי למסיבה עם חברה

היה צפוף ודחוס ומלא אנשים

בהחלטה רגעית של אחת מאיתנו, לא זוכרת של מי,

עלינו שתינו על אחד הרמקולים הגדולים השחורים ורקדנו

גבוה מעל כולם, מאות עיניים מביטות אלינו

אני עם החולצה השקופה והמכנסונים

רוקדת כאילו זאת העבודה שלי

ואולי זה מה שאני רוצה לעשות

כל חיי עסקתי בגופי ובמה שהוא מסוגל לעשות, לי ולאחרים.

כמעט עשור של הפרעות אכילה

יוגה אינטנסיבית ואימונים סוחטי זיעה

סקס מזדמן עם מכרים ישנים וגם עם כאלה חדשים

זה נותן לי להרגיש אלוהית

אני והגוף שלי מנצחים, אנחנו יחד בזה

אני זוכרת שבאשפוז הראשון שלי במחלקה להפרעות אכילה

בשיחה עם הפסיכולוגית שציוותו לי אמרתי

"נדמה שאני והגוף שלי שתי ישויות שונות, בראשי אנחנו נפרדים"

היא לא הבינה מה אני אומרת, ניסתה לנתח ולהסביר

גופי משרתי, אני קובעת ואני מחליטה

תשומת לב, הרבה תשומת לב

זה כל מה שאי פעם רציתי, יחס יחס יחס

עיניים מעריצות, מותר להסתכל אבל לא לגעת

כשהייתי קטנה היו לי תוכניות לעתיד,

לא הבנתי הפרעות אכילה מהן, קיבלתי 3 סוגים

חלמתי להיות רקדנית במועדון, אולי חשפנית

ידעתי שיש בזה כסף טוב, כשאני רוקדת קשה להתעלם

ילדה טובה מבית טוב, שותה ומעשנת ומשלמת את המחיר למחרת

כל עבודה מכבדת את בעליה, ואני רוצה להיות רקדנית

לרקוד בכלוב או על עמוד

מה זה משנה

כמו תמיד

אני תמיד חייבת להכניס

ראש בריא אל מיטה חולה.