כמה ימים אחרי שהגעתי לפאי, התבשרתי על ידי מייקל (זוכרים? האמריקאי
שביקר אותי בישראל) שהתוכנית שלנו להיפגש ולעשות טיול אופנועים בג'ונגלים עמוסי
האוצרות הארכיאולוגיים של קמבודיה לא עומדת להתגשם מפני שהמעסיקים שלו מתכוונים
לשלוח אותו לישראל (!), לעוטף עזה (!) על מנת לסקר את המלחמה (כאן הוא עושה את זה), ושבמקום לבלות איתי, הוא דווקא מעדיף
את המיטה שלי, החתולים שלי, וקפה של בוקר עם אמא שלי. אה, וכמובן, כמה שיותר אקשן.
ואם אפשר, שיצטלם טוב). זה לא הועיל למצב הקיומי הכללי שבו הייתי שרויה, של
"מה, לכל הרוחות, עכשיו?"
אבל, אחרי הראפטינג קמתי מוקדם ובכוחות מחודשים, והחלטתי: יום רכיבה
למפלים, מעיינות חמים, ישובים מרוחקים, מקדשים כפריים.
ואז קרה הדבר שכל כך חיכיתי לו: מעין קול התנגן לי בראש, או אולי היתה
זו תחושה חזקה עד כדי מילוליות - ידעתי מה
אני רוצה לעשות הלאה.
אני אוהבת את הידיעה המכה בתוכי, אחרי תקופת קינון. פעם טעיתי לחשוב
שזו אימפולסיביות. אבל חברה טובה הציעה (ואני מאמצת את הצעתה, תודה!): זו אינטואיציה ותוצאה של חקר ושל מחשבה.
בשוך הרעשקט, בהיפרם הסבך של מאות אפשרויות,
המשחקות איתי תופסת, מקניטות ומבלבלות אותי עד שהן מסתדרות סוף סוף, מחליטות על
דעת עצמן מה יבוא קודם. אף אפשרות לא פסולה על הסף. אפשרות אחת צועדת קדימה. עכשיו
התור שלה.
נכנסתי ל"מצב אוטומט". שעה של
שוטטות באינטרנט היא יעילה, כשיודעים בדיוק מה מחפשים. אפשרות אחת מצאה חן בעיני
יותר מאחרות. הבטתי בשעון ובלוח השנה: עוד לא מאוחר! אני יכולה לעשות את זה ממש
כמעט עכשיו!
כמה דקות אחר כך כבר שלחתי את האימייל
הבא:
יום שלישי, 29.7.2014
לכבוד:
XX
, המחלקה ללימודי שפות,
אוניברסיטת צ'יאנג מאי, תאילנד.
שלום רב,
שמי קרן-אור, אני במקור מישראל וכרגע נמצאת
בצ'יאנג מאי.
אני מעוניינת לשמוע פרטים נוספים על קורס TEFL שלכם. על פי המידע שפרסמתם באתרכם, הקורס הבא
עומד להיפתח ביום שני הקרוב. האם ניתן עדיין להירשם? כמו כן, האם קיימת אפשרות
ללמוד את הקורס באם אנגלית אינה שפת האם שלי?
פחות מ- 15 דקות אחר כך (!), טאהיל, בעל מבטא בריטי-הודי כבד, כבר
שוחח איתי בטלפון, העביר אותי ראיון טלפוני על מנת לבחון את רמת האנגלית שלי ורהיטותה,
החליט שאני יכולה לעבור את הקורס, וביקש ממני לסגור את תשלום החשבון ביומיים הקרובים.
בקשות תשלום הן נהדרות. הן מאלצות אותך לעצור ולבדוק האם זה באמת מה
שחפצת בו (או אם את סתם קמצנית)? לעיתים הן מעוררות חזרה את כל הפחדים, אלה
שישמיעו בראש שלך את טענות ה"למה לא".
לא שמעתי הרבה טענות כאלה: קו מנחה מדוייק, יחסית, להבנה שזו החלטה
מצויינת. יחד עם זאת, תשלום. ואני ישראלית. ואני חייבת לברר עוד קצת.
התקשרתי לוויל. אבל הוא לא ענה.
שלחתי לאמא הודעה בהולה: "תתקשרי אלי דחוף!"
הודעה כזו תמיד עוזרת. במקום שאמא תחזור אלי אחרי הישיבה שלה, או אחרי
בילוי, היא מבטיחה מענה מיידי, שכן היא מייצרת בראשה של האם סרטים מסוג אחר:
במקום לחשוב לעצמה: "ילדתי וודאי זקוקה לי על מנת להתייעץ באופן
דחוף על משהו ולשאול מה מצב חשבון הבנק שלה", היא קרוב לוודאי חשבה:
"ילדתי עברה ייסורי גיהנום ותופת, והצליחה בכוחותיה האחרונים לשלוח לי הודעה
מתעלת הביוב שאליה זרקו אותה פושעים מכוערים, חלאת המין האנושי."
כעבור 3 דקות אמא התקשרה אלי: "מה קרה???!"
זה כל כך נהדר, שבעולמינו הכאוטי, כמה דברים עדיין מצליחים להיות
צפויים. זה נוסך בי שלווה וביטחון.
חפרתי לאמא את כל הלבטים והמחשבות שלי, בערבוביה, תוך התלהבות ודיבור
אוטוסטרדי. היא בעיקר סתמה (כי לא נתתי לה להשחיל מילה). ובסוף אמרה, שזה נשמע לה
רעיון נהדר. אבל החלטנו שאקח יום-יומיים לעוד מחשבות, לפני שאתחייב סופית על ידי
התשלום.
אז למה לקחת את קורס TEFL? ולמה דווקא
בצ'יאנג מאי?
- תעודה בינלאומית, המאפשרת לי לעבוד כמורה לאנגלית כשפה
שניה כמעט בכל העולם.
- כלומר לטייל בכל העולם ולהרוויח, תוך כדי כך, כסף.
- הזדמנות לחוות חיים בעיר גדולה (מעולם לא חייתי במקום
שיש בו מעל 50,000 איש. אילת, והיא לא נחשבת, כי התחושה היא של חיים בקיבוץ).
- אתגר: ללמוד לימודים אינטנסיביים בשפה שאיננה שפת האם
שלי.
- לשפר את האנגלית שלי.
- צ'יאנג מאי. התאהבתי בה לגמרי, והיא מקום נהדר (וטעים,
ותרבותי ומרתק) לחיות בו.
- המלצות ששמעתי ממטיילים שלקחו קורס כזה בצ'יאנג מאי.
- וויל: רציתי לבדוק מה בדיוק המתח הזה, שקורה בינינו.
החלטתי לחזור עוד באותו היום לצ'יאנג מאי, לוותר על יתר הדברים
שתכננתי (בואו נודה על האמת, בפאי בעיקר התנדנדתי על ערסלים), ולהתכונן ללימודים,
שמתחילים בעוד פחות משבוע.
ונזכרתי שפעם, לא מזמן, היה לי אומץ לרכוב על אופנוע לכל מקום,
ואיכשהו, מאז השוד שעברתי לפני 6 חודשים בויאטנם על ידי שני רוכבי אופנועים, משהו
עצר מבעדי מלנהוג.
אז החלטתי לעשות את 762 הסיבובים עוצרי הנשימה שבדרך, לבד. כלומר אני,
האופנוע והרוח.
טיפ למטיילים לאורך זמן: זנחו את כל התוכנית והתכנונים. ליקום יש תכניות
אחרות עבורכם, והן לא פחות מגניבות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
