היום היה סיור נצרות בגליל התחתון המרכזי.. כלומר הר תבור, כפר כנא ונצרת. בסוף הסיור הגענו להר הקפיצה שבו לפי מסורת צלבנית, ישוע נעלם והתחמק מרודפיו - יהודי נצרת שכעסו על כך שהשווה את עצמו לאליהו הנביא ואלישע בזמן שנשא דרשה בבית הכנסת. שם נוסף שיש להר זה הר קדומים. למה הר קדומים? מדרום הר במדרון התגלתה מערה עם שרידים פרהיסטוריים ששמה מערת קפזה. אדם קדמון שחי שם לפני 100,000 שנים טרם זמננו. זו התקופה המוסטרית על שם אזור בצרפת שנקרא מוסטר, שם גילו שרידים מן התקופה לראשונה. אבל מה שמיוחד במערה וזו תגלית ייחודית - גילו שהם קברו את המתים בתנוחות שונות, כלומר הניחו אותם בקבר כאשר הם בתנוחה עוברית או מחובקים זה עם זה וכו' בנוסף התגלו בקברים צדפים שונים כמו נעמית עם חורים שכנראה שימשו להכנת מחרוזות. התגלית המעניינת והיפה ביותר בעיני, היא שגילו שאותם אנשים קדמונים לקחו חומר טבעי בשם אוכרה שצבעו צהוב ואדום, איתו ציפו את גולגלות המתים כמו טיח צבוע. מה שמדהים זה שכך מתפתחת האמונה והתרבות אצל בני האדם. כלומר, כבר בתקופת האדם הקדמון החלו בני האדם להבין שיש כוח עליון, שיש כוח שמשפיע על המוות ויש משמעות או אולי אפילו מקום אליו האדם הולך. מכאן מתחילה התפיסה האמונית, האדם מקדש את המוות. הוא כבר לא משליך את המתים למאכל חיות טרף או קובר מטעמי הגיינה אלא רואה משהו מעבר. במקום אחר בארץ מצאו גם זקנה שנקברה עם בעלי חיים שונים, אולי כוהנת דת או אישה חשובה. במערת קפזה, המערה שדיברתי עלייה, התגלה גם נער קבור עם קרני יחמור(בעל חיים דמוי אייל). אולי המנחות האלה ששמו איתן היו בעלות משמעות רוחנית כלשהי שרצו בעבור המתים. כח עליון שיסייע להם להמשיך הלאה בעולם המתים. עולם האמונות הוא עולם מרתק.