חלמתי עליו ושאנחנו מתייחדים אבל הכל היה מוזר. כעסתי על החלום הזה.. כי הוא היה התעללות נפשית לעצמי. חלום נורא ממש, הוא כאילו חזר אבל לא חזר ולא היה כלום. הלב ריק. חלמתי גם על תאריכים הסטוריים כמו מרד בר כוכבא ומרד גאלוס והייתי מריכה לציין מה קדם למה.. עד עכשיו נדמה לי שמרד בר כוכבא היה בין השנים 132-136 לספירה ואילו מרד גאלוס היה אחרי כי ציפורי ובית שערים הקדומות נחרבו בו, ערים שהתקיימו ושגשגו במאה ה2. איזה חלומות מטומטמים, טוב הלוואי שאמשיך בתכלס לגלגל חומר היסטורי בחלומות כדי לדעת אותו. בדקתי עכשיו וגיליתי שצדקתי בחלום, מרד גאלוס מאוחר והוא התרחש ב351. בקיצור קמתי מהחלום עם חרא הרגשה ואני מתגעגעת אליו, איזה ילד מעצבן הוא. בטח מתמזמז עם בחורות בבוגוטה ואני פה תקועה. בא לי אותו כלכך, בא לי שהוא יחזור אלי ויאהב אותי. בא לי לצרוח לו שאני פה. אבל אני שקטה.
שבוע חדש, אנרגיות חדשות. יאללה שבועיים לסיום העבודה, שבועיים למעבר. במלוא האנרגיות. לחייך, לחייך, לחייך.
האם נסעתי באוטו לאיטלקית ושמתי מוזיקה, היה לי ממש כיף. חייכתי ושרתי כל הדרך, חשבצי לעצמי איזה חיים יפים ועולם יפה. שרק ימשיך כך.