העיר מוארת באורם של נפצים שמנפצים לי חלומות בהקיץ. הלכתי בסמטה החשוכה הביתה, עמד שם בחור והסתכל עלי במבט חודר, נבהלתי וחשבתי להסתובב.. עד שעשה לי סימן לשים יד על האוזניים, כי תכף הנפץ יתפוצץ. כך עשיתי ואז הסתובבתי לדרך ההיקפית, שלא בדרך הסמטאות. היה פיצוץ ואז צעקתי לו שיהיה בריא חחח.. פחדתי כי חשבתי שהוא רוצה לפגוע בי אבל בעצם התכוון לכך שלא אפחד.
חיפה עיר מעורבת ובתור מושבניקית אני לא רגילה לערביות המודרנית הזו. במושבים יש סטיגמה רבה וסוג של אנטי גדול. היום ברכבת לא בחיפה, עבר לידי ערבי שעל פניו ראו שהוא משבט הר'ווארנה מג'סר א-זרקה, הבחור עבר כל כך קרוב אלי שממש ניפץ את הבועה שלי. הפנים שלו היו מספר סנטימטרים משלי וממש חטפתי פחד. אלה הערבים שהמושבניקים רואים, ערבים כפריים כאלה. פה בחיפה הם התקדמו שנות אור שזה מדהים.
מהו עיד אל אדחא? חג הקורבן, הקורבן הוא ישמעאל, בקוראן מסופר שהייתה "עקידת ישמעאל"(אצלינו ביהדות יצחק..), אברהם עקד מלשון קשר את ישמעאל למזבח בצווי אללה כחלק ממבחן. כמו שאנחנו מכירים את הסיפור ברגע האחרון אללה מנע את מותו של ישמעאל והביא במקומו איל. אותו איל(עם חיריק ב-י', הזכר של הכבשה) היה הקורבן ולזכר אותו קורבן חוגגים את החג ושוחטים מלא כבשים(גנובות בהרבה מקרים).
אנקדוטה נוספת היא שהנצרות שואבת מסיפור עקדת יצחק, הרי שישוע מכונה "שה האלוהים", הוא הקריב את עצמו כקורבן על מנת לכפר על החטא הקדמון(אכילת פרי הדעת). על כן סיפור עקידת יצחק הוא פרפיגורציה(אירוע מבשר) של הקרבת ישוע על הצלב. בנוסף בעקידת יצחק מסופר שהאיל הסתבך עם הקרניים בסבך הקוצים וישוע כשנצלב ענד זר קוצים לראשו(הכפישו אותו בכך שקראו לו "מלך היהודים" ושמו זר קוצים על ראשו), כך שזה עוד רמז למה שיגיע.
יפה לראות את ההשפעה הרבה שיש בין הדתות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad