A Moment of Clarity
|
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2018
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2018
צריך להפסיק לחלום, החלומות מסוכנים. בטח שלא לדבר על חלומות. אחרי זה חוטפים את זה כמו כדור בלב. הדכאון גומר אותי, המחשבות הקיצוניות הורגות אותי.. גם המחשבה על להתאבד, היא כאילו אבסורד כי הרי ממילא אני כמו "מתה מהלכת". הלב שלי נעול, הגוף שלי נעול. אני כבר 15 שנה סובלת ממחשבות אובדניות ודכאון. אני לעולם לא אהיה חלק מכלום ואני תמיד ארגיד לבד. ההורים שלי לא אוהבים אותי וצריך להתחנן אליהם לעזרה בכל פעם שצריך להתייצב כלכלית, אני עושה תואר, אני משלמת שכר דירה וחשבונות, אני עובדת בשביל זה כל יום. ועכשיו מה שקרה אתמול, מה שקרה אתמול זה היה הכי קיצוני.
| |
| |