בעיקר אני שמחה שאני יכולה להרגיש בנוח. פתאום אחרי המערכת יחסים הקודמת, זו מקבלת משמעות של זהב טהור. אני עדיין עצורה קצת, בעיקר בלב, כי הוא קפוא לכולם וקשה לי בכלל לסמוך על אנשים. זה יחס שאין אותו בשום בית ושום מקום. הוא הדליק לי דוד עם מים חמים, הוא הביא לי אוכל.. כאילו תמיד אצל האקס התביישתי, כי הוא תמיד כעס עלי שאני באה רעבה. כי כשהייתי יוצאת מהבית לא הייתי רעבה ואחרי שעתיים נסיעה הייתי נהיית רעבה וגם היה אצלו תמיד אוכל תמיד, אבל זה הכעיס אותו נורא. תמיד הייתי לו בסדר ועכשיו אני בסדר. אני שוכחת במיטה של הבחור שלי ונעים לי, טוב לי, הכל רגוע, אני במיטה שלו ואני לא בדכאון מזה. וואו.. אולי הלב יתרכך עם הזמן.
שבת הייתי בבית ולא היה אוכל נורמאלי, אז אכלתי רק עוגיות.. וביום ראשון בבוקר נסעתי לדירה מוקדם כי לא היה אוכל ואמא הייתה מגעילה. בדירה היה קוסקוס ומרק ואורז שהכינה אמא של השותפה, אז אכלתי מלא ובכיתי נורא. איזה אבסורד זה לחזור לדירה כדי לאכול אוכל טרי ולא ישן, עם ניחוחות של אהבה לילד ולא תפל כמו השאול. בכיתי כי הרגשתי נפילת מתח , כי הייתי רעבה, עצבנית, מבואסת שמעולם לא הייתה לי אמא של ממש. רק בשביל ה100 שקל או הפסיכולוגית. אני מרגישה טוב. טוב לי ממש אבל אני גמורה אחרי יום שלם בדרך הייסורים של ישוע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad