A Moment of Clarity
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2018
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2018
זה נכון שאין לאן למהר.. אבל הקצב היה איטי מידי עבורי. נסענו לנופש משפחתי נדיר.. בעקבות זה שאחותי והמשפחה בארץ.. בעקבות חתונת אחי. אז ברור שאסע אבל תמיד זה שואב ממני כוחות קשים. גם זו הפעם האחרונה שנתראה לביקור נדיר זה והפרידה מאחותי והמשפחה שלה העציבה אותי. החניקה. אבל הקצב של הסופש היה יותר מידי בשבילי ולא היה לי מצברוח.. קשה לשמוח כשאתה בדכאון ובעיקר לעשות את עצמך שמח. זה דפוק מצידי להיות בדכאון כי יש לי בן זוג מדהים, מיטה חמה, אוכל, מים , בגדים, עבודה ולימודים. אולי דכאון לא קשור למצב שבו בנאדם שרוי בחייו.. בנאדם גם יכול להיות מיליונר בדכאון. אבל לפחות דברים טובים כן יש.. גם אם יש דכאון עדיין יש דברים טובים. מזל שיש את הבלוג לפרוק, לומר את מה שאני מרגישה.
| |
בתור בחורה אובדנית אני יודעת שתמיד אשאר עם זה לבד.
עם המחשבות, עם החיים.
| |
לדף הבא
דפים:
| |
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dryad