A Moment of Clarity

מבט קטן אל העתיד...

הייתי היום במעגן בחיפה כדי לראות בית ספר לשיט ולבדוק במה כרוך כל העניין. מדובר על הוצאה של כמעט 15 אלף לרשיון משיט חופי אבל אני מאמינה שזה יתאפשר וזה חלום שכן אוכל להגשים אותו גם אם יקח לי קצת יותר זמן. אני מאמינה שלהתחיל בקטן זה הכי טוב. נמאס לי לקבל תגובות מזלזלות על העניין מבחוץ, כי אני מתכוונת לעשות מה שיעשה לי טוב. בנתיים בדקתי לי איך אני הולכת להגשים חלום ומה צריך כדי להגשים אותו. יצאתי משם באוטובוס ואיזה מישהו דווקא דיי חמוד מצא לנכון להתחיל איתי אז בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה ממני כי אני לא רגילה לזה שמתחילים איתי, והוא ממש התעקש על המספר, בהתחלה סרבתי אבל כשהוא ביקש בפעם השנייה עם פאפי פייס נאלצתי להסכים תוך זה שביקשתי ממנו שלא יציק לי יותר מידי ואמרתי לו שאני לא סנובית פשוט שזה קצת מלחיץ אותי העניין אבל בסדר.. עוד סיטואציה מוזרה עם בחור בחיי?

לאחר מכן הלכתי ליום פתוח וקיבלתי הסברים על מורי דרך, הייתה הרצאה נחמדה על דרום אמריקה באופנוע ויצא לי להכיר קצת את הנפשות הפועלות ולשמוע על הקורס. כמו שתכננתי , נרשמתי לקורס וכרגע אני אמורה להתחיל בנובמבר אבל נראה לי שאדחה את זה לאפריל כדי להצליח לעבוד קצת לפני וגם אולי לעשות סקיפרים. 

היום הזה נראה לי ורוד מידי ומלא בטחון מידי, לא רגילה לזה ולמען האמת זה מעייף אותי לתכנן תוכניות יתר אבל תכלס עוד חצי שנה אני רוצה למצוא את עצמי במקום שאני אדע מה הולך סביבי ולא לצאת לאזרחות בלי שום ידע לאן ללכת. שוב הפחד מהמסלול הזה של -שחרור, קריעת תחת בעבודה, טיול, בעיות כלכליות, לימודים, משפחה- , אני קודם אנסה לפקס את עצמי עם לימודים, בתקווה גם להוציא רשיון משיט ואז להמשיך הלאה. לא רוצה למהר, לא רוצה לחיות לפי תבנית.

לנשום...