החלום.
עלינו בעלייה עם האוטובוס, שמשום מה אפשר לנו לראות את כל השיפוע בגבעה של המושב ועלינו למעלה. בשלב מסוים האוטובוס נעצר. היינו אני ובת דודה שלי נראנו ילדות.
אחר כך הייתי במקום מסוים ביישוב של ההורים שלי הייתה סוג של מסיבה והיינו שם. אחותי הגדולה שהייתה נראית כנערה הלכה בשלב מסוים לכיוון החורשה. הלכנו אחריה וכל הזמן הייתה תחושה של פחד. בסופו של דבר מצאנו את עצמינו בווילה מוקפת גדרות גבוהים, כלואים. אני לא ידעתי כבר מה קרה לאחותי אבל הרגשתי מאד רע לגבי העלמותה. הינו כלואים בווילה הזו וגם בן זוגי היה שם איתי וכל הזמןר רציתי לברוח משם ופחדתי. הווילה הייתה שייכת לאיש עם חליפה בשנות ה60 לחייו שמשום מה לא נתן שישחררו אותנו ולא ידענו למה הוא כולא אותנו כבני ערובה. הייתה מסיבה בווילה עם שתיה ואוכל בשפע, המון אנשים צעירים כמונו וכולם כאילו כמו רובוטים חיים את המסיבה וכאילו לא מוחים על זה שכלאו אותנו. היו כמה ניסיונות שניסינו להתחבא במטרה לברוח שלא צלחו. כשהלכתי לשירותים הציבוריים בווילה עקב אחריי בחור ונכנס איתי לתא השירותים. זההיה ממש מטריד ופחדתי שהוא ירצה לעשות בו את זממו. אבל הסצנה נקטעה. לבסוף בחלום הגענו לשער וביקשנו מהשומרים לתת לנו צאת, להציל אותנו והם סרבו.הם היו ממש נוקשים ורעים, הם היו חמושים ומטילי אימה וסגרו את השערים שהיו בנויים מסורג ברזל שחור עם עיטורים, כמו בווילות של פעם.
הרגשתי בחלום שכבר הייתי שם בעבר, שהווילה וסצנה כבר הופיעו לי בחלום בעבר. הזכיר לי את Stranger Things קצת הסיפור של להיות כלואה אצל אדם בן 60+ בחליפה מחויטת.
חלום מטריד.