כי היום לא "מצאתי הזדמנות" להגיד לך בוקר טוב.
אחרי שלא ראיתי אותך חמישה ימים, אחרי שהתקשרת אליי (פאקינג התקשרת אליי, באמת שתהרגשתי מזה...) כדי לבקש סליחה (כנראה, אני לא יודעת כי לא הייתי זמינה באותו רגע ולא דיברתי איתך בכלל.. פיספוס ענק)...
אחרי שאני אומרת לך שאני משתדלת להיות שונה איתך, רגילה איתך, מה שזה לא יהיה...
וכולה יום אחד לא דיברתי איתך, ואני מרגישה באסה.
חרא.
בגללי, כי אני לפעמים חרטטנית ואדיוטית שקשה לתאר.
לא נכון. זה לא נכון. באמת שלא הייתה לי הזדמנות! לעזעאל! למדתי היון עד רבע ל12, וכל המערכות שלנו בכלל לא היו תואמות, וההפסקות שלנו יצאו על שיעורים שלך ולהפך..
אוף.
די.
לא נחרב העולם.
הכול בסדר.
מחר אני רוצה להגיד לה שוב סליחה על זה שלא עניתי, ורק עצם העובדה שהיא התקשרה באמת שריגשה אותי...
אה, וגם שקניתי את הבושם שלך, שהיה שלך, את כבר לא שמה אותו. אותו ריח שמזכיר לי אותך כ"כ,
מה שהיה איתך, תקוע רחוק בעבר...
קניתי שמלה ממש חמודה ב20 שקלללל.
אצלם ואעלה תמונה...
נ' מתקשר ואני כמובן מסננת,
אין לי כוח אליו שוווווווב!
כואב לי הראש ואני בצום, מה שאומר שאנלא יכולה לשתות כדור.
איה.
XOXOXOXO
חחחח ביי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
