שאני כבר לא מתפדחת לעשות לידך שטויות.
להיות מי שאני, פחות או יותר.
פשוט להתייחס כאילו את פשוט מישהי מהשכבה, שכבר לא כ"כ משנה לי מה היא לעזעזאל חושבת עליי...
טוב, מבחינתי זה שינוי ענק,
ליפול, להתרסק על המגרש בשיעור ספורט, ולא לאכול את עצמי, ולומר-
איזה פאדיחה, היא ראתה את זה.
ואם לדבר בכנות,
היו נפילות יותר גדולות, לפחות מבחינתה.
וריבים, ומעידות, ווכחנות, ילדותיות, חוסר וודאות, שיגעון...
הייתי מאוהבת בה.
פאק.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
