אבל עורו כהה,
הוא שנון, מצחיק כזה.
הוא תמיד פה, והוא מקשיב.
יש לו חברים כאלה,
כיפיים.
בכלל, הם ניראים חבורה מגובשת כזו,
שרק עושה שטויות כל היום.
הוא מעמיד פני ישן,
ואני מדברת עם חברה בטלפון עליו,
בעברית,
והוא מדבר איתי רק אנגלית,
ובכל זאת הוא מחייך,
כאילו הוא יודע.
כיף לנשק לו את השפתיים,
הן גורמות לשכוח מכל הדאגות.
אין לו משפחה, מלבד חבריו,
ואני אוהבת אותו,
כמו שלא אהבתי אף אחד אחר בחיים שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
