כשאני לבושה בחולצת פיג'מה מוזרה ובמכנסיים מוזרות עוד יותר, אני רוצה להרים אליך טלפון, להגיד לך שאני בדרך. אתה תגיד שאין בעיה וחבל באמת שאני לא עושה את זה יותר. אז אני אזרוק איזה בגד קצת יותר נרמלי עליי, אעלה על אוטובוס ואדפוק בעדינות על דלת ביתך כדי לא להעיר את ההורים שלך או את אחיך הקטן. אתה תפתח את הדלת כשאתה לובש את אחת מחולצותיו של אחיך הגדול שהוא הוריש לך במתנה ואת מכנסי הכדורסל של אח שלך הקטן ותמשוך בכתפייך ותחייך את החיוך הרחב הזה שלך כשאשאל אותך למי שייכים התחתונים שאתה לובש. אנחנו נתגנב בשקט אל החצר האחורית ואתה תראה לי את הפרח החדש שצמח לכם בגינה ותספר לי שאמא שלך התלהבה ממנו במשך שעות ושמחה לגלות שסוף- סוף משהו יוצא מהעבודה הקשה שלה בגינה הזו שמסרבת לפרוח. אנחנו נשכב ביחד בתוך הערסל ונצפה בשמיים השחורים שמתמזגים כל-כך עם עור גופך הכהה, ואתה תספר לי כמה שאתה מתרגש מזה שעוד שבוע אחיך מתחתן ואתה תיקח לי את היד ותנשק לי אותה ארוכות ותגיד לי איזה מזל שיש לי אותך, כי כולם פה כל כך לחוצים ואין לי באמת עם מי לדבר. ואני אחייך ואגיד לך שאני תמיד פה בשבילך ואתכוון לזה הכי חזק שאני יכולה ואעצום את העיניים ואתה שוב תציע לי חצי-בצחוק חצי- ברצינות אולי תעברי לגור פה, ההורים שלי מתים עלייך ואת יודעת כמה שבן-בן אוהב לשחק איתך בפלייסטישיין וחוץ מזה במילא נעבור לגור יחד מתי שהו אז מה זה משנה אם זה יהיה עכשיו. ואני אפלוט איזו אנחה של ייאוש עם תקווה ואגיד לך בפעם המי-יודע-כמה שהלוואי וזה היה כל כך פשוט אבל גם לי יש משפחה, אחרי הכל. ואתה תהנהן ואז תתחיל לשחק לי קצת באוזן ותזמזם שיר חדש שכתבת לא מזמן ושוב אגיד לך כמה שאתה מוכשר ושאני לא מבינה איפה התחבאת כל כך הרבה זמן, ואתה תגיד לי להפסיק לדבר כמו איזו קיטשית מהרחוב ושעכשיו אנחנו ביחד וזה מה שחשוב. ובדיוק אז אמא שלך תוציא את הראש מהחלון ותנופף לי לשלום ולא תשכח להוסיף איזו הערה קטנה כדי שנסתום את הפה ושנורא מאוחר ולא כדאי שאבא שלך יתעורר כי אחר כך הוא לא נרדם במשך שעתיים. אז אנחנו נשתוק לכמה רגעים ואז אתה תתחיל לדבר איתי שוב, אבל לא במילים. אתה תלטף אותי ותנשק אותי ותירק לקיטשיות בפנים. ורק אחרי כמה דקות ארוכות אנחנו נרדם ביחד על אותו ערסל כשאני שעונה על החזה שלך שמדיף ריח טוב כל כך של אחרי מקלחת ואחרי שאתה תזכיר לי שוב כמה שאתה אוהב שאני קוראת לך בשם החיבה הזה שהדבקתי לך, שוקו, ותכנה אותי בתור בננה, ושיהיו לנו ילדים כאלה מקסימים בצבע מוקה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
