ככל שעוברים הימים הזמן איתה הולך ואוזל.
אני מרגישה שאני רוצה לנצל כל שעה, כל דקה, כל שנייה...
אבל לא ממש יודעת איך.
אני רוצה לזכור אותה לטובה,
אני רוצה שהיא- תזכור לטובה גם אותי.
זו השנה האחרונה שלנו ביחד,
ולמרות שלאחרונה אני מרגישה איתה יותר משוחררת ויותר קלילה,
עוד לא מסוגלת להגיד לה את מה שיש לי להגיד.
אני דיי מתכננת להתקשר אלייה בערב ראש השנה,
לבקש סליחה, תודה, שאני תמיד פה בשבילה...
ואני לא רוצה לאכזב את עצמי,
כי זו השנה האחרונה שלי איתה.
עם האהבה של חיי...