אמרתי לה שאני שמחה לחזור למסגרת.
בולשיט.
בא לי להישאר בבית בפיג'מה.
לקום כל בוקר בעשר.
לעבוד בבקרים,
לצאת בערבים.
לא הגיוני שאשדר לאחרים חוסר וודאות וטירדה כשהם בעצמם כל כך מעורערים.
זה טיפשי.
וגם אני בכלל לא בטוחה ששווה לצאת מירושלים עיר-קדושת-הסכנות כשאני על מדים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
