האוכל לא נכנס לי הרבה לפה בזמן האחרון. אני משערת שזה טוב אבל זה קצת מפחיד שפתאום אתחיל לאכול ואעלה את כל מה שירדתי. ככה זה בדרך כלל, לא?
כולם מחמיאים לי על הרגליים והבטן וזה נחמד, אפילו יותר מנחמד. יש אנשים שגם אומרים לי להתחיל לאכול. זאת לא אשמתי שאין לי זמן לאכול בוקר ואין לי כוח לאכול ערב. אני חושבת שבסופו של דבר זה הכל יחזור אלי. מפחיד קצת... לפחות התחלתי לאהוב את איך שאני נראת?