אני אשכב ואעצום את העיניים.
הידיים שלי לצדי גופי,
הרגליים שמוטות,
כולי מוכנה.
המחשבות לאט לאט יכנסו לי לראש,
יתעופפו כמו ציפורים קטנות ומציקות.
יציקו, יכאבו, ילטפו, יחנקו
ובסופו של דבר אחרי שכל מחשבה תרגע,
החושך יתחיל להיכנס ולעטוף אותי בשקט, בחיבוק גדול ומרגיע.
ואז ההזיות יתחילו.
אנשים מטפסים על הרים,
טווס צהוב שממהר,
חתול מלקק חלב,
חיוך של ילדה קטנה

ומכשפה רעה.
ושנייה לפני שאני נסחפת לבליל ההזיות האלו,
אני פוקחת את העיניים
ומתחילה הכל מחדש.