בעוד יומיים הבגרות ברפואה... אני מוצאת את עצמי עושה הכל חוץ מללמוד. מרגישה כאילו אני מתחילה להתייאש לקראת הסוף במקום לתת פוש אחרון ולסיים עם השנה הזאת כבר.
יום רביעי, הייתי איתו... שוב. אמרתי להורים שאני יוצאת למשמרת. הוא חיכה לי בתחנת אוטובוס ליד הבית עם האוטו שלו. נסענו שוב לאותו המקום, שתינו, עישנו פרלמנט מהביוקר, דיברנו. שאלתי אותו "ההפרשי גילאים לא מפריעים לך?" הוא אמר שלא מפריעים לו, אבל מדאיגים. לא המשכתי לשאול אותו למה.
הוא החזיר אותי הביתה, עצר את האוטו באותה תחנת אוטובוס. נתן לי נשיקה... ואיך הוא מנשק, אלוהים !! כשהשפתיים שלו נצמדות לשלי....
איפשהו זה עושה לי טוב, ככה כשאנחנו עושים סקס בלי רגשות.. חברה אמרה לי שזה ניצול דו צדדי, וואלה יכול להיות, אבל לא איכפת לי. זה מה שאני צריכה כרגע, והוא מבין אותי סומך עליי ותומך בי.
אני שמה זין על הכל. שידברו, שיגידו, זה באמת לא מעניין אותי. סוף סוף למדתי לעשות את זה. כבר לא איכפת לי מההורים- הם עדין חיים בסרט שאני הילדה הטובה. אז התחלתי לעשן בחדר בלילות, לחסוך לעצמי התלבשות וירידה לספסל בשכונה, אולי בתוכי אני כבר רוצה שהם יגלו כי נמאס להסתיר כל כך הרבה.