אני רוצה לכתוב על חלומות שלי ושל אלה הגדולים ממני,

על משפחת הענף המדהימה שלי,

על הפרידה מאדם מוערך,

על פרידה מהחבר,

על אהבה,

על תקווה,

על חברים וחברות,

על צמחונות,

ועל השאיפות שלי מעצמי והלאה.

ממה להתחיל?

כנראה ממה שהכי טרי.

אז זוכרים את הפוסט האופטימי שרשמתי על הקושי הזה בקשר שלי ושל חבר שלי?

אז התרחשה לה השתלשלות עניינים פחות אופטימית.

החלטנו שכרגע זה לא בדיוק פרידה, אלא שפשוט ידבר איתי בפעם הבאה שהוא פשוט רוצה לדבר איתי / מתגעגע,

ושעד אז - נחשוב שנינו על הקשר, ואולי נגיע למסקנות חדשות, בין אם אופטימיות ובין אם לא.

אבל למען האמת - הגעתי למסקנה שאני לא יכולה להלחם על להאמיו בדבר שהוא כבר לא מאמיו בו.

וזה לא מתוך חוסר אכפתיות או חוסר אהבה, הקשר פשוט לא אותו הדבר, כנראה.

ועכשיו אני הרבה יותר חזקה מפעם.
 

יום שבת היה יום ממש לא פשוט, אחרי שדברנו..

הלכתי לישון אצל חברה (למרות שאיפשהו בתכנון היה לישון אצלו, אך בסופו של דברעשיתי את ההחלטה הנכונה).

באמת שאדם בלי תמיכה מחבריו או משפחתו לא שווה כלום..

אני מודה לך כל כך, חברה יקרה שלי, שקבלת אותי בזרועות פתוחות וחמימות והכנסת שמחה ללבי.

אילו הייתי לבד אולי לא הייתי כמו שאני עכשיו.

עכשיו אני מתרכזת בדברים אחרים.

נהייתי מאוד מציאותית (יש יאמרו קרה) - אבל לא בכיתי אף לא פעם אחת מאז יום שבת.

כי העצב לא יעזור לי, הצער לא יקדם שוב דבר, וגם המחשבות - הם לא ישנו את המציאות.

אז עליי פשוט לבלוע הכל ולהמשיך הלאה, כי יש עתיד, פשוט עדיין לא גיליתי אותו.

ואם הייתם שואלים לפני שעה אולי התשובה הייתה אחרת, אבל עכשיו -
אחרי יום כה עמוס וארוך, הייתי ממש שמחה להרים איזה טלפון, לשמוע את הקול שלו ולראות מה קורה..

אבל אם אלו הכללים במשחק שבתכלס יצרתי בעצמי - עליי לציית להם, לא משנה עד כמה מטופשים הם נראים לי כעת.

ויהיה בסדר, אני יותר חזקה מפעם.

אין מה לעשות חוץ מלדעת לקחת הכל בפרופורציות..

בלי קשר - אני חייבת להפסיק לראות בשקיעות משהו עצוב.

אני הולכת להתקל בהרבה כאלה עבשעון חורף, ואני לא יכולה להצבט מבפנים בכל פעם שיש שקיעה, זה לא טבעי...

כלום לא עצוב, הכל כרגיל ?

זה אחד הפוסטים הכי עקומים שיצאו לי מבחינת הכתיבה שלו.

אני מניחה שהמשפטים הקצרים והפסיקים המרובים מעידים על מעין סערת רגשות, לחץ, ועל זה שיש לי כל כך הרבה לרשום כבר..

אני צריכה לרשום על שאר הדברים כשיהיה לי יותר זמן וכשראשי יהיה יותר צלול.