אני עדיין לא יכולה לפרט יותר מדי על החוויה הזו שהייתה לי אבל אני אשתף בחלקים ממנה.

זה היה כשהייתי בכתה ו' או ז', אבא התווכח עם אמא, גם היה נדמה לי שהוא גרם לה

לקבל מכה בראש אבל אני לא זוכרת ב100%, כעבור כמה רגעים, הוא יצא מהחדר,

לקח מחדר אחר מאוורר שישב שם בנחת ופשוט זרק אותו,

המאורר המסכן עבר את כל המסדרון באוויר, ואח"כ כשהסתכלתי ראיתי שהמאוורר

לגמרי התעקם בחלקו הקדמי, אני לגמרי התחרפנתי באותם הרגעים, אפילו הרבצתי

לעצמי וככ כעסתי אבל הרגש היותר חזק היה עצב עצום!!!!!!

היה יום נוסף, בעיקרון זה קרה בלילה ככה שזה היה קטע מפחיד, באותו היום

הוצאנו את הבגדים שלו מהבית לבחוץ, החלפנו מנעול. הוא חזר מאוחר בלילה,

בהתחלה הוא קרא בקול יחסית סביר. הקטע הממש מפחיד שלא הרבה

אחרי הוא התחיל לצעוק באופן שאף פעם לא שמעתי אותו צועק ככה..

הרגשתי פחד ענקי שמשתלט עליי..

גם חשבנו שבשלב מסוים הוא ניסה לשבור את אחד החלונות הקדמיים.

מה אומרים? החיים ממש כמו בסרט, כנראה שבסרט הלא נכון.

עכשיו לנושא קצת אחר, אוכל, איך לא?...

הייתי רוצה בכלל לא להצטרך לאוכל כי הוא פשוט משגע אותי,

או יותר נכון אני את עצמי, פשוט נמאס ככ מאוכל..

אני מרגישה שלאחרונה במיוחד התקשורת שבמשפחה נהפך להיות כמו בין זרים מוחלטים,

אפילו בין "רומייטס" (שותפים) יש יותר תקשורת.

נתראה, המקווה.