דף חלק.

(12:22)

הכל חוזר אליי. הכל, ההרגשה של פעם. ההרגשה הנוראה הזאת. העצבים על כל דבר קטן, החולשה, ההברזות, השטויות, הכל. 

עברה כמעט שנה.. וזה חזר.

ותמיד ראיתי בערך את הסיבה - הריב עם י' ולאחר מכן גם עם ג', ההתרחקות מד' והקנאה בע' וא', הבלאגן עם השכבה, או כל דבר אחר שקרה.

עכשיו.. עכשיו זה מכלום. עכשיו זה מסטטוסים בפייסבוק (ראה 2 פוסטים על הפייסבוק שאין לי כוח חפש). או שזה ממנו.

אז.. הוא. זה התחיל משיחות שלנו בטיול השנתי, המשיך קצת בערך עד פברואר, ואז עשיתי את השטות ההיא והכל נהרס. הא שונא אותי, ואני מתנהגת כאילו אני גם. למרות ש... הוא לעולם לא יידע כמה זה ההפך משנאה בשבילי. אבל זה מתחיל לדעוך, אז כנראה זאת לא סיבה.

אז  בואו נדבר על חברים שלי.

נתחיל מאותה א' שהזכרתי קודם. מאז מה שקרה עם ד' דווקא התחברתי אלייה באופן מטורף, אבל בחודש-חודשיים האחרונים היא התחילה לשפוט כל מילה שלי, בקטע של ההיא-ממש-שונאת-אותי. וגם אני ככה כלפייה. אז למה אנחנו ממשיכות לדבר? אנחנו לא. 

הלאה. ש'. זאתי שחשה הכי הרבה מכל מי שדיברתי איתו איי פעם. היא מהילדים האלה של "אני לא ילדת סנטר אבל יש לי פוני מגניב ואני שומעת מטאל/אימו/פאנק/רוק והולכת לסנטר כי הוא מגניב ואני לא מושפעת מטרנדים אבל אני גייימרית וסוואגרית לשעבר".

אין לי רבה מה להגיד עלייה כי ממנה קל לי להתחמק, והיא גם מחבבת אותי אז רק האופי שלה מרגיז ולא ההתנהגות כלפיי, בניגוד לא' שאצלה זה השילוב בין השניים.

יש את ר'. ר' לא קשורה לא', ש', או כל חבר אחר שלי מהעבר. היא קשורה למעגל אחר שיחסית חדש בחיי, שלדעתי א' צחקה עליי עם עצמה לדעתו לא פעם. היא חברה ממש טובה שלי אבל אני לא בטוחה אם זה הדדי או לא, ואם היא באמת מתייחסת אליי יותא מלכל החברים שלה. אני ממש לא רוצה להיות כמו אחת השפוטות של ע' רק כלפיי ר'. אני רוצה שהיא תתייחס אליי כאל חברה טובה, ואני מקווה שאני לא חיה בסרט.

מה עוד.. מה עוד.

יש את ההוא השני, שהוא לא ממש מעניין אבל בא לי לדבר על זה ם מישהו ואין עם מי. מבינים, פעם בבערך שישה שבועות יש איזה שבוע שאני ממש מפנטזת על ידיד כלשהו שלי. זה מתחיל או מחלום או מאיזשהו יום שאנחנו דיי קרובים, הפעם זה היה השני. זה כבר פעם שלישית שזה קורה. ואני אובדת עצות בקשר אליו. ככל שאני מנסה להתחמק ממנו, קורים דברים שמאלצים אותי להיות בקרבתו, יש פירוט בהמשך. 

אוקי. עכשיו אני אדבר ביחד על 3 בנות. אני חושבת שהן יכולות להיות קשורות (כאילו, אחת מהן, השאר זה סיפור רקע אלייה) לאיך זה שהכל חוזר אליי. התזמון מסתדר. אז.. יש את ה', מ', ו-ק'. מ' בכיתה שלי, ק' שכבה מתחתינו וה' בכיתה אחרת בשכבה. ה' וק'חברות מילארד שנים, ושתיהן חברות טובות גם שלי וגם של מ', למרות שאנחנו לא מסתדרות. אז..שנה שעברה שלושתן היו מגובשות. אני הייתי נדחפת אליהן בביה"ס אבל לא הייתי בקשר ממש טוב עם אף אחת מהן. בתחילת שנה עשיתי מתיחה לק', והותוצאה שלה גרמה לנו להתחבר. ה' קינאה בקשר שלנו, ובינתים חיזקה את הקשר עם מ'. אני אציין שלא ידעתי אז שה' מקנאה. אז חזרה לטיול אשר בו התחלתי לדבר עם ההוא הראשון (המוזכר יותר בתחילת הפוסט). הוא ידיד של ה',  ואין לו חברים בכיתה שלו. בטיול היינו הכיתה שלי ושלו ושל ה' ביחד. במהלך הטיול ה' ומ' רבו, ואני התקרבתי לה', מ' התקרבה לקבוצת בנים מהכיתה שלנו. הן שלימו מאז, אך הקשר הוא חזק יותר ביני לבין ה' מאז ובין מ', ק', ואותם בנים. אז הסיפור הזה ודברים קטנים שקרו מאז, גרמו לי נורא להיפגע מק'.

דוגמא טרייה מאתמול על כמה זה מעצבן - ה' לא הייתה בביה"ס. הלכתי להיות עם מ', ק' ועוד חברה שלהן ובערך שלי.  אחרי כמה דקות מ' הלכה לצד השני, ק' בעקובתייה, ואז הן קראו לשלישית. אוקי. החלטתי ללכת לבנים באזור הכושר. בדרך עברתי ליד חברות שלי, הן היו עם אוזניות. ישבתי איתן איזה 2 דקות, דיברנו קצת, ואז המשכתי ללכת אליהם. אני יודעת שלפמעים ההוא השני איתם, אז מרחוק הסתכלתח. לא ראיתי אותו שם אז נשמתי לווחה. לא רק שהוא היה שם בסוף, הוא גם דיבר איתי. למזלי זה כבר היה לקראת סוף ההפסקה אבל בכללי הרגשתי נורא באותו יום.

טוב זהו לבינתיים

(13:00)