"מיס ליז" קרא קול של גבר ברחבי החדר המעוצב יותר מידי של הממלכה. גבר עם שפם,ושיער מסורק וחליפה לוחצת קורא לה הצעירה לצאת ולהתלבש.

בקרוב יכתירו אותה כנסיכה,היא כבר בת 16.

מיס ליז באמבטיה בינתיים. שקועה עד הברכיים ובוהה בנקודה בחלל. סכין קטנה בידיים שלה. מנסה לאזור אומץ לחרוץ חתך על ירכיה הלא מושלמות. ליז היא לסבית, מאוהבת נושאשות כבר שנה בג'יני, אופה במממלכה. ג'יני היא בת גילה, עם שיער ג'ינג'י גלי משגע וחיוך ענק. בשל עוני אימה נאלצה לעזור לה בעבודה. כשהיו בנות 15,רצה מיס ליז ושיחקה עם תופסת חברות . ליז נכנסה בפראות לתוך המטבח למטבח והתנגשה בג'יני שעמדה לצאת. גופה התנגש בגופה של ג'יני והיא לא ידעה איפה לקבור את עצמה.

ג'יני פשוט צחקה וקרצה למיס ליז ואמרה "אני אוהבת בני מלוכה שמשתוללים בארמון,ואני ג'יני דרך אגב" וחייכה אליה את החיוך הענק הזה אליה.היא  הסמיקה מהיחס החם של אנשים שעובדים בארמון. בלילה, מיס ליז שלא התאהבה אף פעם נגעה בעצמה ודמיינה את מגע הגוף של ג'יני עליה , השנאה העצמית שברגישה בבוקר שלמחרת הייתה כואבת. כאב לה. פשוט כאב לה שתצטרך להתחתן עם גבר שהיא לא אוהבת בגיל עשרים. כאב לה שהיא לא מיוחדת בעיני ג'יני והיא רצתה לעשות הכל כדי להיות האדם הכי קרוב אליה. מאותו יום התחביב שלה היה להתיישב במטבח הקטן והמעופש ולדבר עם ג'יני עליה,ועל כל דבר בעצם. הן היו חברות נפש קרובות ולמיס ליז זה כאב עוד יותר. להיות כל כך קרובה ולחבק אותה ולדבר איתה על בנים שג'יני אהבה.כאב לה. 

מיס ליז עדיין באמבטיה. מחפשים אותה בכל רחבי הממלכה. גיני ללמטה, מקשטת את החדר בצלחות שמלאות בעוגיות ורודות.

מיס ליז לוקחת את הסכין שעמד לחוץ בכאב על ירכיה ונעמדת מול המראה. דמעות יורדות על פניה החיוורות וגולשות מתוך העיניים הירוקות שלה. היא חותכת את שערה עד שנהיה קצוץ. וכואב לה. כואב לה ונמאס לה.

היא יורדת למטה לבושה בחלוק,היא פוגשת את ג'יני שמניחה עוגות ונצמדת אליה כמו לפני שנה כשרק נפגשו. היא מנשקת אותה ולא אכפת לה אם מישהו מסתכל. כל הארמון עוצר לרגע ומסתכל עליהן.

בעוד שעה אמא שלה תחטוף התמטטות עצבים על הבושה שבתה גרמה לה

בעוד שעה וחצי היא תבטל את ההכתרה  ותנשל אותה מהמלוכה

בעוד שעתיים היא תמצא את עצמה מחוץ לארמון עם מזוודותץ

אבל למיס ליז לא אכפת כי עכשיו היא מנשקת את ג'ני. וג'ני מחייכת את החיוך הענק שלה ומנשקת אותה בחזרה.